Yes, it are! » 2007 » פברואר

הכעס שלי על בית הספר

נכתב ב-28 בפברואר 2007, 1:54 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי

2

תמיד הייתי תלמיד טוב. כמעט תמיד. היו לי כמה נכשלים בביה"ס, אפילו כמה ביסודי, והוציאו אותי מהכיתה מספר חד-ספרתי של פעמים ב-12 שנות לימודיי שם, אבל בסה"כ, אם נחבר את כל השנים וכל המקצועות, הממוצע שלי יהיה מאוד קרוב למאה.

בכיתה א', כשלמדנו קרוא וכתוב, קלטתי את זה מהר. הייתי מסיים ראשון מכל הכיתה את העבודות שנתנו לנו, והשתעממתי. אמא שלי, בתגובה, ביקשה מהמורה שתתן לי עוד עבודה. מה שהמורה עשתה היה לתת לי את התרגילים הבאים, לא משהו נוסף. לא אשמתה – היא דווקא היתה מורה נהדרת – אבל לא היו לה תרגילים נוספים לתת לי, והיו יותר מדי תלמידים מכדי להעניק תשומת לב מיוחדת לאחד.

שם למדתי שבינוניות זה שם המשחק. תמיד הכל בא לי בקלות, לפחות עד כיתה ו', וברוב הדברים גם הרבה אחרי זה. אני לא כותב את זה כדי להשוויץ, אבל זו האמת – הכל היה לי קל, מעולם לא למדתי להתאמץ, מעולם לא התרגלתי לשבת וללמוד לבד. לא התפתחה אצלי שום יכולת ללמוד ממש, ועל זה אני כועס על מערכת החינוך.

כשילד הוא קטן, חייבים לאתגר אותו. רק כך הוא יתפתח. אסור שיהיה לו קל. צריך שיהיה לו מאתגר. לא מספיק בשביל לתסכל, אבל מספיק בשביל שלא ישעמם. במיוחד בגילאים הרכים, בבי"ס היסודי, לפני שהאישיות מתעצבת לצורה הקרובה לסופית שלה, והילדים פתוחים להכל, לכל סוגי המקצועות, החל מהאומנויות עד למתמטיקה והמדעים. צריך לתפוס בגיל קטן, 5-7, את הילדים שמשתעממים, ולתת להם אתגר! אחרת הם יהיו כמוני – אנשים שלא מסוגלים לשבת ולחרוש קצת, לעשות שיעורי בית, דחיינים שמזלזלים בלימודים.

לא שאני מתלונן על הישגיי האקדמיים – סיימתי שנה א' בכימיה עם ממוצע של 86, מכובד לכל הדיעות, אבל היה לי לא מעט מזל. גם גיליתי שאם אני גורר את עצמי לספריה, אני מצליח להתרכז שם כי אין פיתויים אחרים. אם היתה לי את היכולת להושיב את עצמי ללמוד למבחן, אם פעם היו מלמדים אותי איך ללמוד, אני בטוח שהייתי יכול לקבל ציון יותר טוב!

יש גם עוד נושא: מה שמלמדים. או ליתר דיוק, כמה שמלמדים. יש תחומים שצריך לפתח בהם "מחשבה" שונה, כמו למשל, המתמטיקה. ככל שיקדים הילד להחשף למתמטיקה, כך יהיה לו יותר קל בעתיד. לצערי, לימודי המתמטיקה בישראל הם "רחמניים" מדי, במובן הרע של המילה – לא רוצים להלחיץ את הילדים, אז מתחילים עם הדברים הממש קלים, הולכים ממש לאט, ובאופן לא מפתיע, כשמגיעים לכיתות הגבוהות, ילדים לא מצליחים להתחבר לזה. כשאני חושב על זה עכשיו, אני נדהם מזה שטריגונומטריה (סינוסים והכל) מלמדים רק בכיתה י"א!! זה לא חומר כזה קשה, מה הקטע? אולי צריכות להיות "הקבצות" כבר בכיתות הנמוכות, לתת לילדים שיש להם תפיסה טובה יותר ועניין גדול יותר במתמטיקה לרוץ מהר יותר, ואחר כך, גם רחוק יותר.

יש עוד דבר, שבי דווקא לא פגע, אבל פוגע בהרבה ילדים – תופעת הסלחנות לליקויי למידה. אני לא טוען ש"אין דבר כזה" וכו', ליקויי למידה זה דבר אמיתי וקשה, ואני מכיר אנשים עם ליקויי למידה קשים מאוד (בין השאר במשפחה הקרובה שלי). הבעיה היא שבעוד שמערכת החינוך מכירה בלקויי למידה ונותנת להם הארכות זמן, פטור מבדיקת שגיאות כתיב, פטור מלמידת שפות נוספות וכו', העולם לא עושה את זה. למעשה, מכל ה"פטורים", הארכת זמן בבחינה הוא הדבר ההגיוני היחיד (ולו כי הגבלת זמן בבחינות זה מטומטם מלכתחילה, אבל גם כי זה לא קשור לחיים האמיתיים, ששם אין מגבלות כאלו).

כשאתה מתכתב עם מישהו על עניין מקצועי בדוא"ל, אם אתה מתנסח ומאיית בצורה עילגת, הוא יחשוב שאתה אידיוט. לא יעזור כלום. אם אתה לא יודע לעשות בראש 13+8, אפילו אם אתה אדם מאוד נחמד, יש לך מגבלה משמעותית לחיים. נכון, יש ילדים שיש להם בעיה מאוד רצינית עם איות, ואפילו אם הם מנסים מאוד מאוד חזק, הם לא יצליחו להתגבר על זה. להם צריך לוותר, כדי לא למנוע מהם להתקדם בתחומים אחרים. אבל לא כולם כך.

כיום, מתקבל הרושם שכל ילד שני מאובחן עם ליקויי למידה. אני חושב שזה שטויות. אני יודע מה זה שקשה לכתוב – אני מתנסח יפה, ולא טועה באיות, אבל תאמינו או לא, כשאני כותב בכתב יד, כל הזמן יוצאות לי אותיות שלא התכוונתי לכתוב אותן, לפחות פעם בשורה. ספרות "נעלמות" לי בהעתקה מהמחשבון לדף. בקריאה, העיניים קופצות מעל מילים, שורות, ולפעמים אפילו פסקאות שלמות. אז איך אני מתמודד? לימדתי את עצמי לפצות על זה. כשאני כותב, אני גם קורא את מה שאני כותב, ואם אני קולט שלא אייתתי נכון מילה, אני מיד מתקן. אני בודק פעמיים ושלוש מספרים שהעתקתי מהמחשבון, ואני משתדל לקרוא הרבה, בעברית ובאנגלית, אפילו שיחסית למי שקורא כמוני, אני קורא לאט. אני לא מוותר לעצמי, ואני לא חושב שמערכת החינוך צריכה לוותר לילדים שקשה להם לאיית או לחשב. צריכים לתת להם עזרה מיוחדת, ללמד אותם לפצות על המגבלות הפיזיולוגיות שלהם, ולהצליח בכל זאת. לא תמיד אפשר, אבל אני חושב שברוב המקרים אפשר. זה חיוני עבורם, כי בחיים האמיתיים, אין פטור משגיאות כתיב לאף אחד, ומי שלא יודע לשים פסיקים ונקודות, אף אחד לא ירצה לקרוא את מה שהוא כותב.

בועז טופרובסקי – יצאת אפס!

נכתב ב-28 בפברואר 2007, 1:23 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי

1

(עדכון מאוחר מאוד: לא נעים לי שאנשים מגיעים הנה כשהם מחפשים את שמו, אבל זה היה די נכון. למרות זאת, אני חושב שהוא בסה"כ היה אחלה. כל מי שמזיז את ציבור הסטודנטים האדיש בארץ כבר ראוי להערכה…)

לא נעים להגיד… כי בסה"כ אני אוהב את מה שאתה עושה.. אבל למשוך את הסכמתך להסכם שחתמת עליו, אחרי שעשית את זה, זה חלש מאוד. מאוד! לא שאני אתנגד לכמה ימי חופש, אבל זאת לא הדרך לעשות את זה. זה נראה כמו מהלך פופוליסטי, שנועד לכבוש את ליבם של הסטודנטים, שעושה רושם שרובם אדישים.

האם אני תומך במאבק? בגדול, כן. אני חושב שמצב ההשכלה הגבוהה רע (וגם התיכונית, והיסודית, אבל זה כבר לא קשור), וחייבים לעשות משהו בקשר לזה, כי הייצוא העיקרי של ישראל הוא שכל, וכמו שזה נראה עכשיו, מה שאנחנו נעשה יהיה לייצא את האנשים עם השכל, במקום את התוצר שלהם. התיאוריות הכלכליות שמתאימות למדינות שמייצאות מזון, דלק, מתכות, טקסטיל וכו' לא מתאימות לישראל, שבה אין את כל הדברים האלו, כמעט בכלל. מה יש לנו, את ים המלח? עוד שניה הוא נעלם. את הממשלה מעניין רק מה יקרה עד הבחירות הבאות, אז לא אכפת להם, כי הוא לא יעלם במשמרת שלהם. יש לנו רק את ההייטק, המחקר המדעי, וכו'. אינטלקטואליה. לא שהנגרים שלנו רעים, אבל הם לא מה שיחזיק את הכלכלה בשוק הבינלאומי. אז כן, השקעה במערכת החינוך נראית כמו הוצאה ללא תמורה בטווח הקצר, אבל יש לה המון תמורה בטווח הארוך, ואני לא מאמין שיש אף אחד שלא חושב שזה ככה. יש כאלה שחושבים ש"אפשר לחתוך עוד לפני שזה ישפיע", אבל זה בולשיט כי אם תסתכלו על איך שבחינות הבגרות נראות, תבינו שהמצב כבר הדרדר. יש כאלה שלא חושבים בכלל, וזה גם רע, לא צריך להסביר למה.

אז כן, צריך להאבק, וצריך ללחוץ, וצריך להשיג הישגים. ונכון שההסכם שנחתם במוצ"ש היה חלש מאוד, בהשוואה למה שהסטודנטים (והסגל) דרשו, אבל לא היית צריך להתחייב למשהו שאתה לא מאמין בו! כמו שזה נראה עכשיו, התגובות מהסטודנטים הפחידו את ראשי האגודה, שהבינו שטעו. עכשיו הם רצים "לתקן", לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה – גם לא להיות אלו שהרסו את ההסכם כשהוא נחתם, וגם להתנגד לו עכשיו, כשהרוחות התחילו לנשוב.

אני בכלל לא מבין מה היה הלחץ לחתום על הסכם במוצ"ש. זה יצר הרבה בעיות ארגון להרבה סטודנטים, שלא לדבר על הבאסה הקטלנית ששררה במסדרונות ביום ראשון. אני חושב שזה גם מה שהוביל להסכם המעפן הזה – לא הגיעו אליו בדיונים שיספקו את כל הצדדים, אלא בדיונים עם דדליין. ככה זה מריח.

חבל. מה לעשות עכשיו? לא יודע. אני מניח שאם למחול על כבודם של מנהיגי הסטודנטים, אז עדיף שיחזרו להתנגד עכשיו, לטובת עתיד ילדינו (בלי ציניות). אני מעריך את האומץ שדרוש כדי לצאת ולהודות שטעית, אבל אני לא מעריך את זה שזה נראה כמו מהלך מתוכן מראש, מעין "תכנית גיבוי" למקרה שזה לא יתקבל טוב. אולי אני חושד במר טופרובסקי על לא עוול בכפו, אבל באופן טבעי אני לא סומך על משפטנים עם נטיות פוליטיות. :)

גילוי נאות: הכותב לא הצביע בבחירות לאגודת הסטודנטים. אע"פ שאני סטודנט בשתי פקולטות (!), לא הצבעתי, כי באחת בכלל לא היתה בחירה (במדעים מדויקים אין זמן להתארגנות, אם אתה מוציא את האף מהספריה תמצא את עצמך עם נכשל), ובשניה לא הכרתי את המתמודדים. למרות זאת, בתור חבר באגודה, אני מרגיש שיש לי זכות להביע ביקורת על המנהיגים הנבחרים.

נוסטלגיה של חנונים

נכתב ב-18 בפברואר 2007, 23:22 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי

0

פעם היתה מערכת הפעלה בשל OS/2. היא היתה ממש טובה, לזמנה, ביחס למתחרים, ולמעשה מה שהרג אותה היו שיקולים מסחריים בעיקר, ולא סיבות טכנולוגיות. כיום היא קיימת בתור eComStation, ומי שרוצה לדעת עוד, יש לו וויקיפדיה.

בכל מקרה, עם גרסא 3 של OS/2 הגיע סרטון הדגמה קטן של יכולות הוידאו של המערכת, שהיו בו שני תוכים עם מנגינה נחמדה. אתמול בערב נזכרתי בזה (זה מה שקורה כשלומדים למבחן), וכמובן שמצאתי את זה ביוטיוב.

הגרסא הזו של הסרטון היא מגרסא 4 של המערכת, קצת יותר ארוכה, אבל זה לא ממש משנה. נכון שזה ממכר או שזה רק הנוסטלגיה שלי?

הערה: להכניס סרטוני YouTube לפוסטים ב-WordPress זה סיוט, אפילו לחנון כמוני. למה זה!?!? אני מקווה שבגרסה 2 זה תוקן.

הפרשות!

נכתב ב-18 בפברואר 2007, 22:56 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי

0

כן, הפרשות. זה מה שבכותרות! למשל, בכותרת של וויינט: 'דו"ח זיילר: הפּרשות, "הגיבורים" והמסקנות'. שימו לב לדגש שהם שמו בפ' של "הפּרשות"! שלא נחשוב חס וחלילה שהם כותבים על קקי, פיפי וכו'.

לא שזה רע שהם מנקדים (חלקית), אבל זה פשוט מצחיק אותי. :) זה לא שמישהו באמת היה חושב שזה נושא הכתבה. גם כי זה ברור מההקשר (כי דו"ח זיילר לא מתייחס לתפקודים הביולוגיים של המבוקרים, למיטב הבנתי), וגם כי זה נמצא במבנה קואורדינציה של רשימה, שבה כל הפריטים מיודעים (עם ה' הידיעה), ואז הקורא מניח שגם המילה "הפרשות" היא צורה מיודעת של "פרשות", ולא צורת הרבים של "הפרשה", כי זה יתן משפט לא הגיוני.

אלו היו 60 שניות על כלום. :)

How slow? לסלאו!

נכתב ב-16 בפברואר 2007, 18:54 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי

2

כן, לא מצחיק, אני יודע. אבל זה פתיח טוב לנושא האמיתי של הפוסט הזה: התכנית של חנה לסלאו בערוץ 2, שראיתי דקה ממנה מוקדם יותר. ראיתי רק את המונולוג, שלזכותה ייאמר שלפחות היה קצר. הוא כלל בעיקר בדיחות על זה שהיא שמנה ואוכלת הרבה, וזהו בערך. גם ה-delivery שלה היה מאוד בוסרי, כבד ומלאכותי כזה. לא משהו שהייתי מצפה לו ממישהי עם ניסיון קומי כמו שלה, שכולל גם הרבה הופעות טלוויזיוניות ומול קהל.

לא נשארתי לצפות בה מראיינת את צביקה הדר, אבל יש לי תחושה שזה בטח לא היה מבריק.

בנושא אחר: קראתי ב"רייטינג" שעובדים על פיילוט ל"דיילי שואו" ישראלי. לוּ יהי, חבל שבטח יעשו את זה גרוע.

אתה יודע שהילדים של היום טיפשים, כשצריך ספר שלם בנושא הבא:

נכתב ב-9 בפברואר 2007, 17:27 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי

0

כריכת ספר - איך עושה פרה?

כשכימיה, בלשנות ועייפות נפגשות

נכתב ב-5 בפברואר 2007, 1:31 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי

0

קראתי משהו על שפות Pidgin בבלשנות (חפשו בוויקיפדיה), והיה כתוב שם משהו על "שפת האם של הילידים" (natives), ואני קראתי את זה בתור "הלידים" (Halides, חפשו גם את זה בוויקיפדיה!).

אני חייב לישון יותר. או לפחות ללמוד פחות כימיה אורגנית. זה גם יעזור לי באופן עקיף לשינה.

וירוסים באימיול – לתשומת לבכם!

נכתב ב-4 בפברואר 2007, 20:58 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי

1

טוב, אני מקווה שלאף אחד זה לא חדש שיש וירוסים ברשתות שיתוף הקבצים השונות, ואפילו שחלק מתוכנות השיתוף כוללות וירוסים בעצמן. אני לא אגיד מי מסוכנת, אבל אני אגיד מי כן טובה אמינה: eMule לרשת eDonkey2000 (שרובכם כנראה פשוט מכירים בשם "אימיול" וזהו) ו-µTorrent כלקוח BitTorrent.

בכל מקרה, לא באתי להמליץ על תוכנות שיתוף קבצים (שאגב, יש לזה הרבה שימושים חוקיים למהדרין, ואם לתעשיית המוזיקה, הקולנוע והטלוויזיה היה שכל הם היו ממנפים את זה כך שלא רק שאנשים היו משלמים להם על להוריד יצירות מהאינטרנט, הם גם היו עושים את זה על חשבון רוחב הפס של עצמם במקום שזה יעלה לחברות כסף, אבל הם מפגרים).
מה שבאתי לציין זה שיש וירוס קצת מתוחכם באימיול. אני לא יודע איזה וירוס זה, או מה הוא יעשה למחשב שלכם, אבל אני יודע שהוא נוקט בטקטיקה מעניינת (ומסוכנת). נניח שאתם מחפשים משהו, כל דבר. אני חיפשתי את הצירוף "ein sikui sheze kayam", כי אין סיכוי שקיים קובץ עם שם כזה (דההה). זה מה שקיבלתי (לחצו כדי לראות את החלון המלא):

eMule virus results (cropped)

מה יש שם בעצם? איזה לקוח ויראלי כלשהו ברשת האימיול, שמגיב לכל שאילתת חיפוש, ואומר לך "יש לי בדיוק את מה שאתה צריך!" ומציע לך את הרעל שלו. לא ניסיתי להוריד את האיכסות האלה, מי שמשועמם יותר ממני מוזמן.

בכל מקרה, היזהרו. ובאופן כללי, לא מורידים קבצי הרצה מרשתות שיתוף קבצים, אלא אם יודעים בדיוק מאיפה בא הלינק (נניח, הלינק להורדה של אופן-אופיס מביטטורנט, כשהלינק בא מהאתר שלהם). זה על משקל "אל תכניס את זה לפה, אתה לא יודע איפה זה היה".

הורדה נעימה!