Yes, it are! » 2008 » אפריל

עדכונים על פוסטים ישנים – פסטה וטלפון

נכתב ב-28 באפריל 2008, 13:07 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי

1

  1. ספגטים הפסיקו להכין את המנה שסיפרתי עליה פה. במילה אחת: אכזבה. עדכון: הם ממש נחמדים ושולחים לי את המתכון! פניתי אליהם דרך האתר שלהם, וקיבלתי תשובה שישלחו לי את המתכון בהמשך היום. כ"כ מגניב!

  2. כנראה באמת אפשר לצאת מרשימת המוטרדים, כיום בקושי מתקשרים אלי. שמתי לב לזה כשאתמול התקשרו אלי ולא זכרתי בכלל את הפעם האחרונה שזה קרה. כהרגלי (מאז הפוסט ההוא), סירבתי לענות על השאלות. חבל שהם נוקטים בשיטת הטרדת הנחמדים, אם זה לא היה גורם לי לקבל מהם שיחה כל יום הייתי שמח לענות מדי פעם.

הצ'אט של פייסבוק

נכתב ב-24 באפריל 2008, 16:52 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי

3

פיצ'ר כ"כ מיותר ומעיק. אולי אם היו מיישמים אותו באופן יותר אלגנטי… אבל באמת, חסרים אמצעי תקשורת?? צ'אט…

בכל אופן, זו לא הסיבה לפוסט. רציתי לחלוק עמכם שם גאוני לפיצ'ר הלא-גאוני הזה: Facenger (פייסנג'ר).

שמעתי את זה מתומר. הוא אומר ש"כולם קוראים לזה ככה" אבל אני לא שמעתי את זה משום מקור אחר בינתיים, אז הקרדיט אליו. :)

פומבי!

נכתב ב-21 באפריל 2008, 22:31 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי

8

חבר שלח לי לינק לכתבה ב-ynet: מחאה על מכירת חמץ: התערטל בסניף טיב-טעם. בקיצור, בחור חרדי התפשט בטיב-טעם במחאה על זה שזה, לפי הבית המשפט, לא מקום פומבי, אז לכן כביכול מותר לו להתפשט שם.

אז אני אומר: וואלה, צודק. אין לי בעיה שהוא יתפשט שם, ושימכרו שם פיתות. כולם מרוצים!

שאלה פילוסופית

נכתב ב-5 באפריל 2008, 3:05 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי

4

אם אדם יוצא עם מישהי שאין לה פייסבוק, כך שהוא לא יכול לסמן אותה כבת-זוגו שם, האם הם באמת יוצאים?

תגובות טיפשיות ב-ynet

נכתב ב-3 באפריל 2008, 16:34 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי

6

כן, אני יודע שהכותרת מפתיעה. :)

דרך עמרי הגעתי לכתבה הזו ב-ynet על פסיקה של בימ"ש לעניינית מקומיים בירושלים שמאשרת למכור חמץ בפסח בחנות סגורה (למיטב הבנתי).

יש כל מני תגובות שם, כרגיל, אבל 2 סוגים מטרידים אותי:

1. "אם זה לא מקום ציבורי, אז מותר לעשן שם" – היתממות מטומטמת ומעצבנת. החוק נגד עישון נועד לדאוג לכך שכל אדם לא מעשן יוכל להכנס לכל עסק ולא להיות חשוף לעישון, כי זו זכותו של אדם לא להיות חשוף לסכנה הבריאותית ולמטרד הסביבתי הזה, בלי שהוא יהיה מוגבל בבחירת מקום הבילוי שלו. לעומת זאת, החוק לא יכול להכריח את כל העסקים להיות כשרים, כי זו פגיעה גדולה מדי בחופש העיסוק (אלא אם אתם רוצים להגדיר ש-20% מכל עסק יהיה לא-כשר..? וגם זה בלתי אפשרי. וגם לא משקף את האחוזים באוכלוסיה לדעתי), כי בעוד שכל דבר אפשר לעשות בלי סיגריות (כן, אפילו להראות מגניב בפאב – אם אתה צריך סיגריה בשביל להראות מגניב, אתה כנראה לא מגניב), לא כל דבר אפשר לעשות עם כשרות (נניח, שרימפס). חוץ מזה שסיגריה היא בעיה בריאותית למי שנחשף אליה פסיבית, וחוסר-כשרות היא לא (למרות מה שכל מני רבנים מנסים לדחוף לנו למוח פעם בכמה זמן). בקיצור, זה עניין שונה לגמרי. אז לא להיות פוצים. תירגעו, תדליקו איזה סיגריה… בבית!

2. "אם אנחנו מאבדים את הצביון היהודי אין לנו זכות למדינת/ארץ ישראל" – אפילו יותר מטומטם, האמינו או לא. נתחיל מזה שיהודי זה לא רק דת, זה גם שיוך אתני ותרבותי. אני יהודי לחלוטין אע"פ שאני בכלל לא דתי. יותר מזה, אני ישראלי, וזה משהו שאחרי 60-שנות אי אפשר לקחת ממני ומאיתנו. נולדתי פה, גדלתי פה, אני מדבר את השפה של המקום, וההתנהגות שלי ייחודית לפה – זאת תרבות. וזאת אחיזה בארץ. אז נכון, אולי הסבים והסבתות שלי היגרו (שלא לומר, עלו) הנה מסיבות אחרות, אבל אני, והוריי לפני, נולדנו כאן, וזה ביתנו גם אם נאכל חזיר ולא נאמין באלוהים, ואתם יודעים מה, אפילו אם נתנצר. כי גם אז, עדיין נהיה 100% ישראלים. מה גם, שהסבים והסבתות שלי שהיגרו הנה לא היו דתיים במיוחד. ישראל נבחרה לא בגלל איזה משהו מיסטי בקשר לאדמה שלה או למיקום שלה, אלא בגלל ההסטוריה של העם היהודי איתה – לא של הדת. בקיצור, גם זה בולשיט.

 

(פוסט ראשון עם Windows Live Writer, ואחרי שהבלוג שודרג ל-WordPress 2.5. רואים הבדל?)