Yes, it are! » 2009

בנק ישראל מכסת"ח

נכתב ב-15 בדצמבר 2009, 23:35 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי

10

קצת רקע: למי שלא יודע, יש דבר כזה "חשבון מוגבל". לא אכנס לפרטים הטכניים של זה (יש גוגל), אבל בואו רק נגיד שכנראה שלא הייתם רוצים לקבל צ'ק מחשבון בנק מוגבל. לטובת הציבור, אפשר לבדוק על חשבון כלשהו אם הוא מוגבל באתר בנק ישראל.

נוסף על אפשרות החיפוש הזו, בנק ישראל מאפשר להוריד קובץ של כל החשבונות המוגבלים, כנראה בשביל שימושים אוטומטיים שונים, בתוכנות וכו', ושימוש במחשבים שלא מחוברים לאינטרנט. באתר הבנק כתוב "בנק ישראל מנהל מאגר נתונים על חשבונות ולקוחות מוגבלים. בהתבסס על סעיף 14 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981 מציע הבנק מידע בנושא זה לציבור הרחב."

מה שמעניין הוא שפתאום, לפתע, הדף הזה השתנה בימים האחרונים*. ככה הוא נראה קודם. שמים לב לפסקה המודגשת שהתווספה? מדובר בעול משמעותי על המשתמשים בקובץ. קודם רק היית צריך לדעת שכל בעיה שיש לך או למישהו בגלל הקובץ היא לא בעיה של בנק ישראל, ועכשיו אתה צריך להתחייב להקצות את המשאבים הדרושים כדי להשמיד עותקים ישנים של הקובץ הזה. וואו. לא ניכנס למשמעויות הטכניות של לוודא השמדה של כל עותק של קובץ ממוחשב, רק מספיק לומר שזה גובל בבלתי אפשרי במקרה של שימוש סביר.

הטקסט שהתווסף בדף קבצי המידע

הטקסט שהתווסף בדף קבצי המידע (ללחוץ להגדלה)

לי, לפחות, לא ממש ברור מה המניע מאחורי השינוי. אם מדובר בכסת"ח במובן של הסרת אחריות מבנק ישראל, הרי שזה מיותר לכאורה – לא רק שהחוק פוטר אותם מכל אחריות (לטענתם, בדף הזה – לא בדקתי ואני לא עו"ד), אלא הם גם מציינים את זה בדף עצמו, כדי לוודא שאתה יודע את זה (ולא שזה היה עוזר לך אם אתה לא יודע). האפשרות השניה היא, כמובן, שמדובר בניסיון לשמור על זכויות החייבים (מי שהגבילו לו את חשבון הוא בד"כ מישהו שהפעילו נגדו את ההוצאה לפועל), אולי בהקשר של הרפורמה בהוצאה לפועל, ודרישת המחיקה נועדה למנוע מגוף כלשהו להפלות אדם שהיה פעם חייב אבל הסדיר את ענייניו (כי חברה כלשהי יכולה לאגור את המידע הזה לעוד 10 שנים ואז לסרב לקבל ממני צ'ק כי לפני 10 שנים לא החזרתי חוב, וזה בעייתי מבחינת חופש הקניין וכו').

האפשרות הראשונה לא מאוד מדאיגה, כי היא בעיקר פתטית, קצת כמו הפרסומת ההיא שראו בה אוזן ענקית עם חלוק והיה כתוב למטה ש"המציג אינו רופא". האפשרות השניה, לעומת זאת, מדאיגה אותי מאוד.

ראשית, זה מזכיר לי קצת את ה"רשומון" המפורסם, מאגר מרשם האוכלוסין של ישראל שדלף לרשתות שיתוף הקבצים. הרי גם אותו כנראה הפיצו כקובץ עם כל המידע, והחתימו אנשים שהם לא יעבירו את זה הלאה וכו', והנה זה באימיול. את קובץ החשבונות המוגבלים הרבה יותר קל להפיץ, ולו כי הוא יותר קטן.

שנית, כי זה ידוע שבאופן עקרוני, מה ששמים באינטרנט לעולם לא יימחק ממנה. בטח שלא משהו שהוצב באתר בולט ונסרק כמו אתר בנק ישראל. האם לא נמצא צדיק אחד שאשכרה מבין באבטחת מידע בסדום שהיא בוודאי מחלקת האינטרנט של בנק ישראל (או איך שלא קוראים לזה שם)? בכך, בנק ישראל בעצם לא עומד בדרישות של עצמו, ולמעשה מפיץ עותקים בלי שליטה.

ואחרון, ובהחלט הכי חביב: כי ה"הגנה" שהם שמו על הקובץ מפני הורדה אוטומטית היא לא פחות מעלובה. יש שם תיבת סימון שאמורים לסמן כאישור שקראת והסכמת לדברים. תיבת הסימון הזו אמורה, בין השאר, למנוע מתוכנה אוטומטית להוריד את הקובץ, כי תוכנה לא יכולה "להסכים" לתנאים. בנוסף, ברור שהם מתכוונים שתוכנות אוטומטיות לא יגשו לקובץ, כי כתוב שם "לקבלת כתובת ישירה להורדה אוטומטית של הקבצים, יש לפנות טלפונית אל הגב' חני שני" (אגב, שמעתם על דוא"ל? זה משהו כזה של האינטרנט. די חדש). למרות זאת, ברפרוף מהיר על קוד המקור של הדף (שנגיש לכל מי שקורא את הדף, בהגדרה) הצלחתי להבין איך אפשר לעקוף אותה בקלות באופן אוטומטי.

אני לא אפרט יותר מדי על איך שהקוד בנוי, כי זה באמת מאוד פשוט (ברמה שכל מי שיבין את ההסבר גם יוכל לגלות את זה בעצמו), אבל אפשר רק לומר שאם קודם (לפי הקישור בגרסה הקודמת), כדי להוריד את הקובץ באמצעות wget, כלי פשוט וחופשי שקיים גם ל-Windows, הייתי צריך לכתוב:

wget http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/pikuah/mugbal/wfpirsum.zip

עכשיו אני צריך לכתוב:

wget -O wfpirsum.zip http://www.bankisrael.gov.il/blackconf.htm?iagree=2

בשביל אותה התוצאה בדיוק. אפשר גם להקליד את הקישור בשורת הכתובת של הדפדפן ולבחור save, כמובן, אבל זה לא יהיה אוטומטי.

יש לציין שחשבתי שאולי הם "מסמנים" את התוכן של קבצים איכשהו, כך שאפשר יהיה לדעת מי הוריד את הקובץ. הורדתי את הקובץ (בעזרת הקישור שנתתי כאן) משלושה מחשבים שונים, והקבצים זהים לחלוטין. לא מן הנמנע שיש איזה סימון קסום אחר שהם עושים, אבל אני לא מצליח לחשוב על אחד. מה שזה אומר, בעצם, זה שגם אם מחר מישהו מוריד את הקובץ (אפילו לא אוטומטית, עם אישור של התנאים והכל) ומעלה אותו לאתר אחר, או לרשת שיתוף קבצים, אין שום דרך לגלות מי המדליף, ולכן כל ה"איום" שם חסר כל ערך. זה, כמובן, מראה אפילו יותר שהמהלך הזה בוצע בלי לחשוב על המשמעויות האמיתיות שלו, ורק כדי לכסת"ח משהו. כאמור, לא ברור מה, אבל זה עלוב בכל מקרה. הייתי מסתפק, בתור צעד ראשון, בכך שהסקריפט שלהם שבודק שאישרת את התנאים ידרוש שהבקשה תגיע ב-POST ולא יאפשר גם GET (שזה מה שעשיתי פה). זה היה הופך את זה לטיפ טיפ טיפה יותר מסובך, והיה דורש עוד כמה אותיות בשורת הפקודה של wget.

עד כאן מזווית זכויות האדם והאזרח ומהזווית הטכנית. מהזווית הקפיטליסטית, הדבר שהכי מפריע לי הוא שכנראה משלמים למי שבנה את זה יותר מלבונה אתרים מתחיל, שהיה עושה את זה טוב לפחות כמוהו.

* אני יודע שהשינוי קרה בימים האחרונים בגלל התאריך על שני ה-PDFים שהם שמו בתוך wfpirsum.zip, שהוא הקובץ שכל התוכנות שמשתמשות בנתונים האלה מחפשות. ראו בעצמכם, אם בא לכם, זה פשוט לא ממש רלוונטי.

חוצפה

נכתב ב-29 באוקטובר 2009, 15:40 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי

3

(אני לא מתכוון לזה שלא כתבתי בבלוג כבר 3 חודשים. אני כל הזמן מתכנן לחזור לכתוב, אבל כל הזמן לא יוצא לי. עבודה חדשה, דירה חדשה, מעט זמן פנוי…)

קיבלתי מלאומי קארד הצעה "לתרום לקהילה" ע"י עיגול למעלה של כל עסקה לשקל השלם הקרוב, ותרומה של התוספת. אני לא מבין איך החברה הזאת, שהרוויחה 146 מיליון ש"ח בשנת 2008 (שלהזכירכם היתה שנת משבר!), מעזה לפנות ללקוחות שלה בהצעה כזאת.

רוצים לתרום לחלשים? נהדר! קחו 10 מיליון מהרווחים שלכם ותירמו אותם. אני בטוח שהחברה תהיה יציבה באותה מידה גם אם תרוויחו רק 90% ממה שאתם מרוויחים עכשיו.

כל הקטע הזה של "עשירים מעודדים את מעמד הביניים לתרום לעניים" הוא חצוף בעיני. ובכלל, אני נגד שיטת התרומות הזאת. למה צריך להפריט את הרווחה? בשביל מה לעזאזל אני משלם מיסים?

עדכוני הבלוג

נכתב ב-27 ביולי 2009, 21:18 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי

4

הכי חשוב: אני מתארח ב"פודקאסט זה לחלשים" של אהוד קינן וארז רונן! עוד לא האזנתי לזה, כי זה עלה כרגע, אז יש סיכוי שאני נשמע כמו דביל. :)

קצת פחות חשוב: עדכנתי את עיצוב הבלוג! כבר הרבה זמן, במיוחד מאז שבניתי את "קאפקייקס", מדגדג לי להחליף עיצוב לבלוג שלי. עכשיו סוף סוף עשיתי את זה. מי שקורא ב-RSS מוזמן להקליד ולראות במו עיניו. אני תוהה אם יש עוד בלוג עברי שמשתמש בעיצוב הזה. מישהו מכיר?

כחלק מהעדכון של העיצוב, אגב, גם החלפתי מערכת מנוי דוא"ל – מעכשיו זה לא דרך FeedBlitz מעפנים אלא עם תוסף שמותקן על הוורדפרס שלי. זה אומר שמנויי הדוא"ל יקבלו הודעה מיד עם פרסום פוסט חדש, ולא יממה אחר כך, ושהכתובת שלהם לא תעבור לצד שלישי (אגב, יש לציין שלמיטב ידיעתי FeedBlitz לא שולחים ספאם בשום צורה, אבל לכו תדעו מה יקרה מחר או עוד שנה). בכל אופן, מי שרצה לעשות מנוי דוא"ל והתלבט – עכשיו זה הזמן!

בנוסף, וזה פחות קשור לבלוג, פתחתי טוויטר ביקורת מסעדות. זה סוג של "התפתחות" של בלוג ביקורת המסעדות שהיה לי ולחבר'ה. אני עוד לא לגמרי בטוח שלא נחזור לכתוב בבלוג, אבל טוויטר זה הרבה פחות מחייב, ולכן יש יותר סיכוי שבאמת יתווסף אליו תוכן.

לקורא אורן ק.

נכתב ב-20 ביולי 2009, 1:53 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי

1

שלחת לי פניה דרך טופס יצירת הקשר, אבל האימייל שכתבת לא תקין, ולא ציינת אף פרט מזהה אחר פרט לשם הפרטי והאות הראשונה של שם המשפחה.

אתה מוזמן לנסות שוב, הפעם עם עוד פרטים. :)

לקוראים שאינם אורן ק.: סליחה על ההטרדה!

כיווניות עברית לטקסט נקי מעורב – עדכון

נכתב ב-3 ביולי 2009, 3:36 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי

3

בהמשך לפוסט הקודם שלי בנושא, איתן מ-Angered Brackets (שהוא גם במקרה חבר טוב שלי) בנה bookmarklet (שהוא תרגם ל"סימניונת", אני הייתי מעדיף "סימנמניה", כמו כלב-כלבלב) שמיישמת את הפתרון שהצעתי. כדי לכפר על כך שהוא אמר שהוא יעשה את זה לפני שנה וחצי ועשה את זה רק לפני חודש, הוא אפילו פרסם את זה גם בעברית.

תודה, איתן!

והערה לקוראיי הנאמנים: הגדלתי קצת את הטקסט בפוסטים. מה דעתכם? גדול מדי? אולי להגדיל עוד? אם לא שמתם לב לשינוי, סימן שהוא מוצלח.

תצוגה תקינה של טוויטים מעורבים בעברית ואנגלית בבלוג

נכתב ב-2 ביולי 2009, 2:33 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי

2

אין לי טוויטר. אין לי חשבון בטוויטר. אני לא קורא טוויטים (בד"כ). אבל אני יודע שהרבה אנשים כן. :) (אגב, קצת מפריע לי שקוראים לזה tweet אבל לאתר לא קוראים tweeter)

כשעפר, בעלת האתר קאפקייקסכזכור, אני בניתי על וורדפרס, וממשיך לתחזק) ביקשה ממני לשלב בבר הצדדי של האתר (sidebar, בשפת המקור) עדכונים מהטוויטר שלה, אמרתי לה שאין בעיה. זה טוויטר! לכל בלוג שני שאני קורא יש עדכונים מטוויטר, וכמעט כולם בוורפרס, הרי… אז נמצא איזה תוסף, ויאללה.

מסתבר שזה לא כזה קל.

רוב התוספים ל-WP, כפי שגיליתי, משתמשים ב-API של טוויטר באופן אנונימי. זה חוסך ממני את הצורך להכניס את הסיסמה של עפר ל-WP, שזה יתרון גדול, אבל זה גם חוסם אותי, כי טוויטר מאפשרים עד 100 קריאות אנונימיות בשעה מכל IP, ומכיוון שעל השרת שלי בדרימהוסט יושבים עוד מי יודע כמה אתרים, זה פשוט לא עבד – כנראה שהיו הרבה יותר מ-100 קריאות בשעה.

כשעברתי על תוספים אחרים, ראיתי אחד שמשתמש במשהו שנקרא badge. מקריאה נוספת הסתבר שמדובר בקוד HTML/JS שמייצרים איכשהו דרך חשבון הטוויטר שלך, באופן עקרוני, אבל התוסף הזה כבר מכיל אותו. זה מעלה את הטוויטים ב-JavaScript כך שזה לא יורד מה"מכסה" של ה-IP של השרת, אז זה פותר את הבעיה הראשונה. באשר לאיך זה בדיוק עובד, לא הייתי יכול לבדוק באתר של טוויטר עצמם כי אין לי חשבון שם, כאמור, אבל הבנתי מה הולך שם. הבעיה היתה שהקוד שהוא יצר נראה מזעזע כשהוא בא במגע עם עברית: כל הטוויטים היו מיושרים לאותו צד, והמספר בציון הזמן ("1 minute ago" וכו') זז לצד ימין (כמו שקורה כאן), או יותר גרוע, נתקע בדיוק בשבירת השורה, ועוד כל מני הפתעות. החלטתי שזה בלתי נסבל.

כתבתי קצת קוד משלי, שמזהה אם הטוויט הוא באנגלית או בעברית, ומגדיר לו CSS class בהתאם. משם זה היה רק קצת משחקי CSS, וזהו, קיבלתי את מה שרציתי: טוויטים בעברית מיושרים לימין, עם פרק הזמן שעבר בעברית לידם, וטוויטים באנגלית מיושרים לשמאל (עם כיוון זרימת טקסט מתאים, כמובן), ופרק הזמן מיושר לימין, שורה מתחת להם.

את הקוד שאני בניתי, ואת זה שלקחתי מטוויטר ושיניתי, אפשר לראות בקוד המקור של הדף. אין פה PHP – הכל HTML, JS ו-CSS. אני לא מפיץ חבילה מסודרת של זה, כי טוויטר לא ממש מעניין אותי ואין לי כוח לסדר יפה את הקוד וכו', אבל מי שרוצה בהחלט מוזמן, רק לתת לי קרדיט על החלקים שבניתי – בעיקר הפונקציה DetermineDirection. די טריויאלית אבל לא ראיתי כאלה ב-JS בשום מקום. מי שטורח ועושה מזה משהו מסודר, כדאי שיוסיף בדיקה של תווי RTL נוספים, כגון תווים עבריים נוספים (אלה עם הניקוד וכו'), ערבית, פרסית ואורדו, ובדיקה של תווי LTR נוספים, כמו אותיות לטיניות משפות אירופאיות אחרות, יוונית, כתב קירילי, וכו'. לפרטים נוספים על כיוון כתיבה של שפות שונות.

מישהו מכיר תוסף ל-WP שעושה את כל זה בלי טלאים מכוערים?

למה לשלם יותר? הדברים שהכי כדאי להזמין לישראל מחו"ל

נכתב ב-30 ביוני 2009, 7:00 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי

7

אם אתם ישראלים, אתם בטח לא אוהבים לצאת פראיירים. ומה יותר פראיירי מלשלם הרבה בשביל משהו שאפשר להשיג בזול?

אם אתם כמוני, מצד שני, אתם מוכנים לשלם יותר בשביל לקבל מוצר איכותי. אבל מה קורה כשההפרש במחיר הוא עצום, וההפרש באיכות זניח? בשאלה הזאת בדיוק נתקלתי כשסיירתי ב-DealExtreme (להלן DX), והתשובה שלי הייתה ברורה: רק אם באמת צריך, לקנות.

בפוסט הזה אני רוצה להציג כמה מוצרים שקניתי, והם דילים טובים במיוחד ביחס למחירי השוק בארץ (לקחתי את זאפ כמדד). אם אתם צריכים אחד מהם, אני מציע לקנות משם, ואני גם אנמק למה. בקשר לאתר עצמו – הוא אמין בעיני, כבר רכשתי שם כמה פעמים ולא קרה לי שום דבר רע, לוקח למשלוח קצת הרבה זמן להגיע אבל בד"כ המוצרים הם מה שאני מצפה מהם (סיניים וזולים אבל עובדים). בקשר לפחד מרכישה באינטרנט – פרטי האשראי שלכם מגיעים ל-PayPal, שהוא שירות תשלום מאוד ותיק ואמין. לדעתי, הסיכון שיגנבו לכם את מס' כרטיס האשראי כשאתם נותנים את הכרטיס למלצר במסעדה יותר גבוה מאשר שהוא ייגנב עקב קניה דרך PayPal. והכי חשוב ב-DX: המשלוח חינם! לכל העולם! לא משנה כמה מעט קנית!

(כל המחירים נכונים לשער הדולר של יום הפרסום ולתוצאות בזאפ מיום הפרסום ומעוגלים, אבל העקרון כנראה ישאר נכון עוד הרבה זמן. שימו לב שעל קניה מעל 50$ תצטרכו לשלם מכס. בידקו עם הרשויות המוסמכות לפני קניה גדולה)

ועכשיו, לכוכבי הערב:

סוללות כפתור
סוללות קטנות כאלה, של כל מיני מכשירים אלקטרוניים קטנים כמו צעצועים, מחשבונים, שלטי מכוניות, פנסים, משקלים (יש לומר "מאזניים"!) וכו'. שני הסוגים השכיחים הם CR2016 ו-CR2032. לפי זאפ, בישראל הסוג הראשון מתחיל מ-9 ש"ח ליחידה והשני מ-7 ש"ח ליחידה. ב-DX ניתן להשיג סוללות CR2016 בכ-60 אגורות ליחידה, בחבילות של 20 יחידות. כל חבילה עולה בסה"כ 12 ש"ח, כך שזה לא סכום מטורף להוציא. למעשה, זה פחות מ-2 סוללות בארץ, אז אם אתם מתכוונים להשתמש ב-2 סוללות CR2016 בשנים הקרובות, זו עסקה משתלמת. אותו הדבר לגבי סוללות CR2032: יוצא 72 אגורות לסוללה ב-DX, או 14 ש"ח לחבילה של 20. לי יש מאזני-אדם בבית ששותים סוללות CR2032, ו"החזרתי את ההשקעה" מזמן.

מתאם בלוטות' (Bluetooth) (אני מודה שכתבתי את זה גם בעברית רק כי זה מצחיק אותי שכתוב שם "בלוטות")
בישראל מתאם BT קטן גנרי עולה לפחות 28 ש"ח. ב-DX אותו מתאם בלוטות' עולה קצת פחות מ-10 ש"ח. לא אותו חסכון כמו בסוללות, אבל עדיין כמעט שני שלישים! והאיכות? לא ביצעתי מבחני דרך קשים, אבל שניהם מתאמי BT גנריים בלי מותג. יש לי אחד שקניתי בארץ ואחד מ-DX, והם עובדים בדיוק אותו הדבר, לפי מה שראיתי.

מאוורר לדיסק הקשיח
בישראל החמה זה מוצר הכרחי לכל מי שעובד עם המחשב בחדר לא ממוזג. לפי זאפ, יחידת קירור עם שני מאווררים עולה בארץ 39 ש"ח. ב-DX יחידת קירור לדיסק הקשיח עם שני מאווררים עולה 15.5 ש"ח. ירדנו מחיסכון של 2/3 לחיסכון של כ-50%. עדיין לא רע. לגבי האיכות, שוב, שניהם גנריים, וחוץ מהצבע אפילו די דומים. מכיוון שלא ידוע לי שמכון התקנים דורש בדיקה של כל מוצר קירור דיסקים שמיובא לארץ, אפשר להניח שהאיכות היא זהה. הם כנראה מיוצרים באותה עיר, אם לא באותו מפעל. אם למישהו יש הערות לגבי האיכות – אשמח לשמוע…

עכבר למחשב נייד (או כמו שהחברה שלי קוראת לו, "עכברבר")
כשאני אומר "עכבר למחשב נייד" אני לא מתכוון לאותו עכבר שרק הקטינו אותו, זה לא נייד, אלא סתם לא נוח. מה שהופך עכבר לנייד הוא חוט נגלל, שמאפשר לאכסן אותו בצורה מסודרת ונוחה בתיק. בארץ, עכבר כזה מתחיל מ-45 ש"ח, בעוד שב-DX אפשר להשיג עכבר כחול עם חוט נגלל ב-20 ש"ח בלבד, ויש גם באפור, שחור ומטוס!

שלט אוניברסלי
יש הרבה סוגים של שלטים אוניברסליים, וההשוואה נהיית קשה יותר מבעכברים או סוללות. אני חיפשתי שלט שישלוט על כל מה שיש לי בחדר: מערכת, טלוויזיה, ממיר, וידאו, DVD ומזגן. בנוסף, רציתי שלט לומד, שאם הוא לא מכיר את הקודים של המכשירים שלי, שיוכל ללמוד מהשלט הקיים. בחרתי ב-CHUNGHOP RM-L968E וכבונוס, קיבלתי שלט עם מסך, שמאוד עזר לי כי ככה אפשר לראות איך מתקדמת הסריקה של המכשירים השונים, ומה הקוד שפועל. שמחתי לגלות שהוא עובד מצוין עם הממיר של הוט (הקוד הוא 2308) וגם השתלט על כל המכשירים שלי בלי בעיה ובלי צורך בלימוד ידני. מגיע איתו ספר הוראות מאוד ברור באנגלית. החסרונות היחידים שלו מבחינתי הוא שאין כפתור לכל מכשיר נשלט, אלא צריך "לדפדף" בינהם ולראות על המסך שלו מי הנוכחי, ושהקרן שלו קצת צרה (צריך ממש לכוון אותו אל המכשיר, ולא לאיפשהו בחדר). הוא עולה ב-DX כמעט 100 ש"ח, שזה לא מעט כסף להימור על קנייה "עיוורת", אבל שלט עם יכולות דומות עולה בארץ לפחות 250 ש"ח, להערכתי. אני קניתי ואני חצי מרוצה: אני לא משתמש בו כל הזמן, אבל הוא עובד טוב ואני שמח שיש לי אותו כגיבוי.

בונוס לקוראים שהתמידו והגיעו עד כאן: מתקן-סיכות-מכניס-ת'יד-יוצאת-צורה-של-היד-שלך-בצד-שני!
כן, ב-DX אפשר לרכוש אפילו כזה! הוא אמנם קטן יותר מאלו שמוכרים (או מכרו?) בארץ, אבל למי אכפת! זה מגניב!

אזהרה: DX הוא אתר ממכר. ובעיקר זול מאוד. מאוד מפתה לצוד שם דילים על בסיס יומיומי (מצטרפים לקטלוג בממוצע 20 מוצרים בכל יום עבודה, ז"א, לא בסופ"ש), ובאמת יש שם דילים מפתים, אבל אני מזכיר: לא לקנות מה שלא צריך! בסוף נתקעים עם בית מלא בג'אנק. זה לא קרה לי (לפחות לא מקנייה באינטרנט… סתם מזה שאני לא זורק דברים :) ), אבל יש באינטרנט מספיק תמונות וסרטונים של מכורים לקניות באינטרנט. זה מפחיד.

אני מקווה שפוסטים כמו זה יעזרו להוריד את המחירים של הזבל הסיני הגנרי שנמכר בארץ. חלקו ממש לא רע, אבל לא ברור למה הוא עולה כ"כ הרבה!

עוד בונוס, והפעם מפינת ה-WTF שלנו (כבר כתבתי על זה בעבר, אבל…): טלפון סלולרי עם מכונת גילוח מובנית. אם אתם מופרעים מספיק בשביל לקנות את זה, בבקשה שילחו לי ולעולם וידאו של השימוש בו.

C'est la vie

נכתב ב-28 ביוני 2009, 4:16 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי

0

בדיחה ויזואלית שרק דוברי עברית יבינו. קליק לגרסה המלאה. מופץ ברישיון CC-by-sa, מבוסס על קליפארטים חופשיים. אם אתם רוצים להפיץ, בבקשה לקשר לפוסט הזה או ל-PDF, או להפיץ את ה-PDF בעצמכם, כי שם יש לינקים למקור.

C'est la vie

איך לשמור על המידע?

נכתב ב-18 ביוני 2009, 17:09 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי

5

שתי עובדות:
1. המחשב שלי כבר בן 3.5 שנים. אני מרגיש את האיטיות. הגיע הזמן לקנות מחשב חדש.
2. לאחרונה סבלתי מכשל של הדיסק הקשיח. לא איבדתי כלום, למזלי, אבל הייתי במרוץ נגד הזמן להספיק להעתיק את כל המידע מהדיסק לפני שהוא ימות (כידוע, סקטורים פגומים הם כמו מחלה: בד"כ אחרי שמופיע אחד, הם מתחילים להתרבות בקצב מסחרר. וראיתי את זה קורה בדיווחי ה-SMART של הדיסק).

כשאני אומר "להעתיק את המידע" מהדיסק, אני לא מתכוון לתוכן של My Documents. אני מתכוון לזה, ואני מתכוון לעוד הרבה תיקיות אחרות עם מידע חשוב, ואני מתכוון גם למערכת ההפעלה ולתוכנות המותקנות. אני לא אוהב להתקין מחדש ווינדוז. אני לא מהמפרמטים. במחשב האישי שלי (לא ניידים) התקנתי מחדש ווינדוז פעם אחת בעשור האחרון – כשעברתי ל-XP, והשארתי את המחשב עם ה-Windows 2000 לעבוד במקביל. עשיתי את זה כי שידרוג של 2000 ל-XP הוא זוועתי, בניגוד לשדרוג של NT4 ל-2000, שהוא קליל וחלק, ועשיתי אותו מאות פעמים, אז לא פחדתי לעשות אותו גם בבית, ובאמת המחשב שעבר את השדרוג הזה רץ בשמחה עד היום.

בכל אופן, מבחינתי כל פתרון לשימור המידע (או שאולי כדאי לקרוא לזה "שימור המערכת") חייב לכלול שימור של כל המערכת, כל הקבצים, כל ההגדרות, הכל. עד כאן המצב הנוכחי. מה בעתיד?

המחשב החדש שלי יהיה, לפי תכנוניי, עם לפחות 1TB של דיסק קשיח לשימושי (כרגע זה הרבה, אבל אני מתכוון להשתמש בו כמה שנים, וזה זול, וימנע ממני את הצורך לשדרג לזמן מה), ועם dual-boot של Windows 7 (לכשיצא) ולינוקס כלשהו, כנראה אובונטו (סתם כי אני כבר מכיר אותו מה-Eee שלי). עכשיו הבעיה שלי היא איך לשמור על רציפות המידע והעבודה במקרה של כשל דיסק, כמו שהיה לי עכשיו.

פעם זה לא הדאיג אותי כ"כ כי ידעתי שכשלי דיסק הם נדירים, אבל בשנים האחרונות זה קרה לי פעמיים, כאשר בפעם הראשונה זה היה הרבה יותר חמור, ואיבדתי בערך חודש של עבודה. למזלי, לא היו לי יותר מדי דברים חשובים בחודש הזה.

אז מה שאני רוצה זו דרך לגבות את הדיסק הקשיח באופן פחות או יותר רציף (לכל הפחות פעמיים ביום, נניח) בלי להפריע לעבודה, כך שבמקרה של בעיה אני אוכל להוציא את הדיסק הפגום ולעבוד מהגיבוי בצורה חלקה, בלי התקנה מחדש, פעולות שיחזור, וכו'.

חשבתי על RAID 5 עם שלושה דיסקים של 500GB, אבל יש עם זה בעיה. או ליתר דיוק, בעיות:

  • אם אני בוחר ב-RAID תוכנה, ז"א RAID של מערכת ההפעלה, ללינוקס לא תהיה גישה לווינדוז, ולהיפך, כי כל אחת מהן מממשת את זה אחרת. נפסל.
  • אם אני קונה לוח-אם עם RAID מובנה (למשל Intel Matrix RAID), זה יעבוד סבבה יחסית בווינדוז, אבל התמיכה לזה בלינוקס זוועתית. חוץ מזה, RAID 5 בתוכנה (שזה מה שהלוחות האלו נותנים) יכול ליצור בעיות של פגימה במידע אם יש כתיבה כשנופל החשמל, או דברים כאלה. אני לא אכנס לפרטים, מי שמעוניין שיחפש raid atomicity. נפסל.
  • האפשרות הנותרת היא RAID חומרתי אמיתי, כמו של Adaptec, 3ware ואחרים. כאן הבעיה היא בעיקר הכסף. לא מצאתי בקר כזה שגם יתאים לדרישות שלי (RAID 5, תמיכה בלינוקס, SATA 2) וגם יעלה מספיק מעט (נניח, עד 600 ש"ח בערך). וזה עוד כשחיפשתי לקנות בחו"ל ושישלחו לי לארץ – אני בטוח שאם אני אחפש בארץ, זה יתחיל מ-2000 ש"ח. באינטרנט עוד הצלחתי למצוא בסדר גודל של 800 ש"ח, אבל כידוע, זה בלי אחריות בארץ, ולקנות מוצר שהוא גם יקר, וגם בליבה של המערכת (אם הוא נדפק – אין מידע! וגיבויים זה לא פתרון!) בלי אחריות, זה סוג של טירוף. נפסל.

(אגב, מאמר מעניין שמפרט על הרבה בקרי RAID ומציין מי אמיתי ומי לא – עזר לי הרבה ב"מחקר" שלי)

אז מה נשאר לי? האמת היא שאני לא יודע. חשבתי כבר על לעשות mirror בין שני דיסקים של 1TB, אבל אם אני כבר מבזבז כ"כ הרבה נפח (50% לעומת ה-33% ב-RAID5), הייתי רוצה משהו יותר מגניב, כמו גיבוי שיתן לי גם ניהול גרסאות, ושאני אוכל לשלוף מתוכו גרסאות ישנות בלי שחזור מלא, וכמובן שיאפשר לי, אם אני מחבר דיסק 1TB חדש במקום הישן שנפגם, לעשות שחזור מלא, הכל כולל הכל, ווינדוז ולינוקס, כולל הגדרות boot, למצב שהיה לפני שהישן נפגם. יכול להיות נחמד גם אם תהיה לזה אפשרות "לשלוח" את הגיבוי לשרת מרוחק, ז"א לעדכון גיבוי מבוסס-גרסאות שיהיה שם (אין לי בעיה לשים אצל מישהו אחר דיסק 1TB שיהווה לי גיבוי), אבל אני לגמרי אסתדר בלי זה.

אני באמת לא חושב שהצרכים שלי מאוד נדירים. גם הדרישות שלי (כמו זה שיהיו גרסאות, וזה שאפשר יהיה לחזור בצורה מלאה מהגיבוי) לא בשמיים. ה"בעיה" שלי היא שאני מודע לבעיות בכל הפתרונות שאני מכיר, ואני פרפקציוניסט מחורבן. אז אני פונה אליכם, קוראי החנונים הנאמנים: מה אתם מציעים? יש לכם כיוון? לא אכפת לי לפתח (חלק) מזה בעצמי, לבנות סקריפטים שיתחברו עם מערכת גיבוי כלשהי או משהו. עם לינוקס אני די גרוע אבל בווינדוז בוודאי שלא תהיה לי בעיה. אה, ובלי פתרונות שהם ללינוקס או ווינדוז בלבד. זה חייב להיות הכל. אחרת אנחנו נכנסים לממלכת הפתרונות המעפנים, שבה כבר עדיף לעשות סקריפט שעושה xcopy /d כל שעה. ולא, אני לא אריץ ווינדוז בתוך מכונה וירטואלית! אני יודע ש-VirtualBox יכול להעביר חיבורי USB. לא אכפת לי.

תודה לכל מי שהגיע עד פה. :)

נ.ב.
לדעתכם כדאי לפרסם את זה גם באנגלית באיזה פורום טכני? או שאני הוזה?

הנאום של אובמה בקהיר

נכתב ב-5 ביוני 2009, 12:02 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי

2

רק אני חושב שהתגובות ההסטריות לנאום הזה בעיתונות (ואולי בממשלה, אם להאמין לעיתונות) מוגזמות, שלא לומר מוגזמות מאוד, שלא לומר היסטריות?

קראתי את תרגום הנאום בויינט (ותסלחו לי שאין לי כוח להביא קישור). אין שם שום דבר מהפכני. אף אחד לא באמת האמין שנוכל להמשיך עם שיטת ההתנחלות-קריצה לעד, אז הכל בסדר. ז"א, את זה ידענו גם בתקופת קלינטון ובוש. שיום אחד יגיע הסוף. אז הנה, אולי הוא הגיע.

יש את העניין שאומרים שהוא "שולל מאיתנו את הריבונות" וכל מני חרא כזה, ובכן, את הריבונות נתנּו לארה"ב בהרבה נושאים (בראשם הנושא הכלכלי) כבר מזמן, ומרצון. יש לזה השפעה הרבה יותר גדולה מאשר הנושא הבטחוני. וחוץ מזה, ארה"ב ידועה בכך שבעזרת עוצמתה הכלכלית והמדינית (ואם זה נכשל, הצבאית) היא כופה את חזונה ורצונה על מדינות אחרות, בד"כ מדינות נחשלות ומפגרות כאלה ואחרות שמסרבות לפתור את העניין בצורה מתורבתת (ולשביעות רצונה של ארה"ב, כמובן).

נחשו איזה סוג מדינה אנחנו…

בקיצור, אין חדש תחת השמש. נחמד לראות פוליטיקאי כמו אובמה שיש לו מספיק ביצים כדי אפילו להתיימר להיות ישר. ובינתיים נראה שהוא באמת די ישר, בוודאי שביחס לפוליטיקאי. אולי יום אחד יהיה אצלנו כזה. אני חושב שכשזה יקרה אני באמת אבכה מהתרגשות.

וכנראה אחרי כמה חודשים, מאכזבה.