<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	
	>
<channel>
	<title>תגובות לפוסט: &#34;Crapitalism&#34;</title>
	<atom:link href="http://eesh.net/blog/?feed=rss2&#038;p=223" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>http://eesh.net/blog/?p=223</link>
	<description>הבלוג של לירון</description>
	<lastBuildDate>Sat, 09 Aug 2014 21:28:12 +0000</lastBuildDate>
	<sy:updatePeriod>hourly</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>1</sy:updateFrequency>
	<generator>http://wordpress.org/?v=4.1.1</generator>
	<item>
		<title>מאת: טולי</title>
		<link>http://eesh.net/blog/?p=223&#038;cpage=1#comment-5068</link>
		<dc:creator><![CDATA[טולי]]></dc:creator>
		<pubDate>Thu, 01 May 2008 09:49:26 +0000</pubDate>
		<guid isPermaLink="false">http://eesh.net/blog/?p=223#comment-5068</guid>
		<description><![CDATA[אני אמנם לא מבינה כלום בכלכלה אבל זה מאוד מזכיר לי מאמר מעניין של אורית קמיר בשם &quot;תרבות הסמוך&quot; בו היא מנתחת איך ה-&quot;סמוך יהיה בסדר&quot; מופיע בכל פן בתרבות הישראלית ובעצם מעצב הכל. הריאקציה אליו מורכבת מנטיית כלל הרשויות &quot;להיכנס לתחתונים&quot; של האזרחים ולאזרחים לנהוג מתוך הנחת יסוד שהכל ישתבש, אז צריך לכסות את התחת מכל כיוון אפשרי. 
המאמר של קמיר אמנם מנתח את זה מזוית אחרת ובהקשר המאוד ספציפי של משטר האחריות המוחלטת שמוטלת על נהגים בתאונות דרכים אבל זה בכל מקרה ניתוח מעניין ומזכיר קצת את התחלת הקטע שלך... שווה לחפש לקרוא!
אני חושבת שניתן להתעודד ממודלים חדשים שנוצרים (ואיתן הזכיר) ומכך שהעובדה שאנו הופכים לצרכנים יותר מתוחכמים ומנוסים (ילדים בני שמונה הם אחד מכוחות הקנייה החזקים ביותר בשוק כך שיש להם יותר שנות ניסיון) כנראה גם הופכת לצרכנים ביקורתיים יותר וחזקים יותר שיכולים להיות מעורבים ולהשפיע על החברות שאנחנו רוכשים מהן וגם על המדינה לפעול לעתיד טוב יותר לכולנו. המודלים והעובדות האלו כבר נראים בשטח (בנק הפועלים והפרוייקטים החברתיים שלו, המלחמה נגד זיהום המפעלים בקישון, מאבק הצרכנים נגד הפרוות בקסטרו, ומהפן החיובי-חברות כמו בן&amp;גרי&#039;ס וה-BODY SHOP שמייצרות רק אריזות ממוחזרות ו/או מתנגדות באופן פעיל לניסויים על בע&quot;ח במקום רק לכתוב על האריזה שהן לא עושות את זה, ותורמות אחוז מכל קניה לפרוייקטים חברתיים שהן עצמן יוזמות, ועוד ועוד) וכל צרכן נבון שמכיר בכוח שלו ומברר קצת יכול בקלות לבחור במוצרים של הגופים האלו ובכך לחזק את המגמות החיוביות שמסתמנות בשוק: סחר הוגן, שמירה על הסביבה, המנעות מניסויים על בע&quot;ח ותרומה חברתית משמעותית (כלומר לא רק ששרי אריסון תתרום כסף ביומטוב אלא גם בנק הפועלים יזום תכניות חברתיות שהמימון הוא רק חלק ניכר אך קטן מהן). בוודאי שיש הרבה גופים שמנפנפים ומתהדרים בנוצות התרומה החברתית ולעיתים שלא בצדק, אך כאמור צרכן נבון יודע מתי מתייחסים אליו בהגינות (בדיוק כפי שאתה מתאר).]]></description>
		<content:encoded><![CDATA[<p>אני אמנם לא מבינה כלום בכלכלה אבל זה מאוד מזכיר לי מאמר מעניין של אורית קמיר בשם &quot;תרבות הסמוך&quot; בו היא מנתחת איך ה-&quot;סמוך יהיה בסדר&quot; מופיע בכל פן בתרבות הישראלית ובעצם מעצב הכל. הריאקציה אליו מורכבת מנטיית כלל הרשויות &quot;להיכנס לתחתונים&quot; של האזרחים ולאזרחים לנהוג מתוך הנחת יסוד שהכל ישתבש, אז צריך לכסות את התחת מכל כיוון אפשרי.<br />
המאמר של קמיר אמנם מנתח את זה מזוית אחרת ובהקשר המאוד ספציפי של משטר האחריות המוחלטת שמוטלת על נהגים בתאונות דרכים אבל זה בכל מקרה ניתוח מעניין ומזכיר קצת את התחלת הקטע שלך&#8230; שווה לחפש לקרוא!<br />
אני חושבת שניתן להתעודד ממודלים חדשים שנוצרים (ואיתן הזכיר) ומכך שהעובדה שאנו הופכים לצרכנים יותר מתוחכמים ומנוסים (ילדים בני שמונה הם אחד מכוחות הקנייה החזקים ביותר בשוק כך שיש להם יותר שנות ניסיון) כנראה גם הופכת לצרכנים ביקורתיים יותר וחזקים יותר שיכולים להיות מעורבים ולהשפיע על החברות שאנחנו רוכשים מהן וגם על המדינה לפעול לעתיד טוב יותר לכולנו. המודלים והעובדות האלו כבר נראים בשטח (בנק הפועלים והפרוייקטים החברתיים שלו, המלחמה נגד זיהום המפעלים בקישון, מאבק הצרכנים נגד הפרוות בקסטרו, ומהפן החיובי-חברות כמו בן&amp;גרי'ס וה-BODY SHOP שמייצרות רק אריזות ממוחזרות ו/או מתנגדות באופן פעיל לניסויים על בע&quot;ח במקום רק לכתוב על האריזה שהן לא עושות את זה, ותורמות אחוז מכל קניה לפרוייקטים חברתיים שהן עצמן יוזמות, ועוד ועוד) וכל צרכן נבון שמכיר בכוח שלו ומברר קצת יכול בקלות לבחור במוצרים של הגופים האלו ובכך לחזק את המגמות החיוביות שמסתמנות בשוק: סחר הוגן, שמירה על הסביבה, המנעות מניסויים על בע&quot;ח ותרומה חברתית משמעותית (כלומר לא רק ששרי אריסון תתרום כסף ביומטוב אלא גם בנק הפועלים יזום תכניות חברתיות שהמימון הוא רק חלק ניכר אך קטן מהן). בוודאי שיש הרבה גופים שמנפנפים ומתהדרים בנוצות התרומה החברתית ולעיתים שלא בצדק, אך כאמור צרכן נבון יודע מתי מתייחסים אליו בהגינות (בדיוק כפי שאתה מתאר).</p>
]]></content:encoded>
	</item>
	<item>
		<title>מאת: איתן</title>
		<link>http://eesh.net/blog/?p=223&#038;cpage=1#comment-3720</link>
		<dc:creator><![CDATA[איתן]]></dc:creator>
		<pubDate>Sat, 05 Jan 2008 01:55:26 +0000</pubDate>
		<guid isPermaLink="false">http://eesh.net/blog/?p=223#comment-3720</guid>
		<description><![CDATA[יש לי חוברת קורס במוסר ועסקים עם השם שלך עליו...
אגב, גישות חדשות בעסקים מצביעים על כך שהעסק משרת לא רק את מעלי המניות (Stock holders), אלא כל בעלי העניין (Stake holders), לרבות הסביבה החברתית/פוליטית/אקולוגית שבה העסק מתפקד.
אבל מודלים עסקיים לחוד, ועסקים לחוד...]]></description>
		<content:encoded><![CDATA[<p>יש לי חוברת קורס במוסר ועסקים עם השם שלך עליו&#8230;<br />
אגב, גישות חדשות בעסקים מצביעים על כך שהעסק משרת לא רק את מעלי המניות (Stock holders), אלא כל בעלי העניין (Stake holders), לרבות הסביבה החברתית/פוליטית/אקולוגית שבה העסק מתפקד.<br />
אבל מודלים עסקיים לחוד, ועסקים לחוד&#8230;</p>
]]></content:encoded>
	</item>
</channel>
</rss>
