תגובות לפוסט: "…" http://eesh.net/blog/?p=39 הבלוג של לירון Sat, 09 Aug 2014 21:28:12 +0000 hourly 1 http://wordpress.org/?v=4.1.1 מאת: לירון http://eesh.net/blog/?p=39&cpage=1#comment-60 Tue, 10 Apr 2007 23:19:32 +0000 http://eesh.net/blog/?p=39#comment-60 עקרונית, אני די מסכים איתך – הבעיה היא שבישראל יש נטיה לקחת רק את הרע מכל תכנית, ולדחות את הטוב לשלב מאוחר יותר, ואז לשכוח ממנו. לכן מה שאני חושש (ז"א כמעט בטוח) שיקרה הוא שיעלו את שכר הלימוד, יציעו הלוואות, ואז אחרי כמה שנים (שנה, שנתיים) יקצצו בהלוואות בטירוף, וזה יהיה הסוף.

]]> מאת: שיר-דמע http://eesh.net/blog/?p=39&cpage=1#comment-58 Tue, 10 Apr 2007 15:25:52 +0000 http://eesh.net/blog/?p=39#comment-58 עניתי קודם והמערכת התרסקה ומחקה לי את כל התגובה, אז אנסה שוב והפעם בקצרה:
אני נוטה להיות בעד שכר לימוד דיפרנציאלי לפי מקצועות, על פי הביקוש, כל עוד זה הולך יש ביד עם מערכת רצינית של מילגות והלוואות למעוטי יכולת שתנטרל את השיקול הזה מבחינתם ככל האפשר (כלומר, שלא נגיע למצב שרק עשירים לומדים מנע"ס ומשפטים). אני בעד הלוואות משמעותיות שיוחזרו לאחר הלימודים, רצוי לא מייד אחריהם אלא אחרי שנה-שנתיים. כדי להבטיח את ההחזר ניתן לדרוש ערבים (היום זה נעשה בצורה די מוצלחת נדמה לי עם הלוואות של משרד החינוך לתלמידי הוראה, שמחזירים אחרי סיום הלימודים. אני לא רואה סיבה לא להרחיב את זה לכל תחומי הלימוד, ולהגדיל את כמות ההלוואות וגובהן). כל עוד יינתנו הלוואות מספיקות, שאותן מחזירים כשהכסף מתחיל לזרום, אני לא רואה סיבה שזה יפגע באופן חריג במעוטי היכולת (מעבר למה שכבר קיים גם ככה – ציונים וכד').

]]> מאת: שיר-דמע http://eesh.net/blog/?p=39&cpage=1#comment-57 Tue, 10 Apr 2007 14:34:28 +0000 http://eesh.net/blog/?p=39#comment-57 לגבי שכר הלימוד הדיפרנציאלי לפי מקצועות הלימוד (שאני חושבת שלזה הכוונה, ולא לפי הכנסות), נראה לי שזה דבר במידה מסוימת חיובי, אבל אך ורק אם הוא מצטרף להלוואות בתנאים מצוינים שיוחזרו רק לאחר הלימודים (ורצוי לא מהשנה הראשונה אחרי סיום התואר), כדי שלא לחסום סטודנטים חסרי יכולת כלכלית מללמוד אותם תחומים.
אישית, בעיניי, זה פתרון טוב. אני חושבת שמי שרוצה ללמוד תחום מבוקש, שיש בו הצפה גדולה של סטודנטים (נניח, משפטים) צריך לשלם בהתאם, כי אין למדינה אינטרס לעודד עוד סטודנטים במקצוע זה ועוד לסבסב אותם, גם ככה יש עודף, וחוץ מזה בעתיד הם ירויחו מספיק בשביל לכסות את שכר הלימוד. לכן צריך לתת למי שצריך מילגות משמעותיות, למי שקצת פחות צריך -הלוואות טובות (ולמי שעוד פחות צריך – הלוואת פחות טובות. אבל הרוב צריכים משהו), ושיחזירו כשיתחילו להתפרנס מהמקצועות המבוקשים והמוצלחים שלהם. מצידי, שיחתימו ערבים כדי להבטיח את ההחזר (כך עושים עם ההלוואות של משרד החינוך לתלמידי הוראה – מחתימים ערבים, ומחזירים את ההלוואה אחרי שמסיימים את הלימודים. למה לא לעשות את זה גם במקצועות אחרים). זה עובד גם בכיוון ההפוך: מכיוון שאנחנו רוצים מדינה נאורה, תרבותית ומשכילה, כדאי למדינה לעודד לימודים גם של מקצועות לא מבוקשים, שקשה יותר להתפרנס מהם (נניח, פילוסופיה), באמצעות סבסוד של שכר הלימוד. ומכאן היעילות שבשכר לימוד דיפרנציאלי.
הקושי היחיד הוא איך מחליטים למי מגיעה מילגה, למי מגיעה הלוואה ובאלו תנאים. הקושי הזה קיים גם היום (מה אשם מי שההורים שלו מרווים קצת מעל הממוצע, אבל לא רוצה לחיות על חשבונם בתקופת הלימודים, בגיל שהוא כבר הרבה אחרי צבא?), לכן אני לא חושבת שהבעיה היא כל כך גדולה. צריך לשפר את התבחינים, ולהוסיף את מנגנון ההלוואות, אבל פרט לזה – מה הבעיה?

[גילוי נאות: הכותבת אוחזת בתואר ראשון במשפטים ובמחשבת ישראל]

]]> מאת: לירון http://eesh.net/blog/?p=39&cpage=1#comment-53 Sat, 07 Apr 2007 09:43:57 +0000 http://eesh.net/blog/?p=39#comment-53 1. לפי מה שהבנתי הדיפרנציאל מתייחס לפופולריות של תחום הלימוד. אם הוא לפי מצב סוציו-אקונומי, זה דווקא רעיון טוב, למרות שאני לא רואה איך אפשר ליישם את זה בצורה סבירה.
2. אז מקצועות כמו ספרות, בלשנות והסטוריה ילכו ללמוד כמעט רק אנשים מבוססים? זה לא נשמע לי טוב. (אני יודע שבלשנות זה משהו שיש לו יישומים פרקטיים. גם להסטוריה וספרות, אבל ממש מעט. רוב מי שלומד את זה לא יעבוד בתחום). בכל מקרה, בישראל הלוואות הן בעיה – אנשים לא יודעים לתכנן את זה נכון, זו עובדה, ראה משכנתא. אתה צודק שזו אחריות של מי שלוקח את ההלוואה, אבל בתכל'ס אני יודע שיהיו הרבה אנשים שיקחו אותה בלי לחשוב כמו שצריך, ואז זאת נהיית בעיה של המדינה (ולא רק כי היא הגוף המלווה).
3. תלוי אין יישמו את זה. אני חושב שזה יכול לגרום למצב בו לא יהיו מרצים טובים בחוגים הפחות פופולריים, כי שם ישלמו פחות (אם יישמו את זה ככה), ואז למעשה הם ימותו. לא נסבל מבחינתי שבישראל האקדמיה תתמקד רק במה ש"פרקטי" ורווחי, צריך גם חיי רוח, אסור לדחוק אותם לשוליים.
4. זה לא כזה פשוט. אם תסתכל על המאבטחים ועובדי הניקיון, שכיום אין להם איגוד מקצועי, אין ספק שהם צריכים אותו – הם מנוצלים ונעשקים כל הזמן. מצד שני יש לך את אנשי ההייטק, שמרוויחים מצוין אז מהבחינה הזאת הם בטח לא צריכים איגוד, ולרובם אין בעיה עם המון שעות וכל זה, אז שם הייתי אומר שאיגוד באמת יפרנס את ראשיו ויהיה מיותר. איפה נופלים המרצים? האם הם בסכנה של הרעת תנאי עבודה, או ב"סכנה" של שכר גבוה ותנאים דמויי-הייטק? אני לא חושב שהם יהיו כמו עובדי הניקיון, אבל הם יותר ייטו לצד הזה. בעיקר בפקולטות הפחות עשירות, אם שכר מרצים דיפרנציאלי יהיה כמו שאני מבין שרוצים לעשות אותו.

פתרון טוב, אגב, יכול להיות להגדיר גרדיאנט שכר מסוים עבור כל חוג, וככה לוודא שהטובים ביותר בכל חוג יהיו באותה רמת שכר, בין אם זה פיזיקה או אשורולוגיה.

]]> מאת: שלמה יונה http://eesh.net/blog/?p=39&cpage=1#comment-52 Sat, 07 Apr 2007 06:52:38 +0000 http://eesh.net/blog/?p=39#comment-52 1. המונח שכ"ל דיפרנציאלי מתייחס לכך שלא כל התלמידים ישלמו אותו הדבר. הדיפרנציאל הוא ביחס למצב סוציאו-אקונומי. איך בדיוק מודדים נכון מצב סוציו אקונומי של סטודנט — לא יודע: לפי הצהרת הון עצמי? לפי הצהרת הון של ההורים? אין לי מושג. אתה מכיר הגדרה אחרת?

2. הלוואות זה רעיון מצויין. מי שלוקח הלוואה בלי אחריות למחשבה איך לשלם אותה, חזקה עליו שיסתבך. למי שמנסה ללמוד כדי לרכוש ידע ומקצוע נדרש, זה כלי מצויין. למי שבא להעביר זמן ודאחקות או ללמוד דברים שאין להם ביקוש וצורף בשוק, זה לא פתרון מוצלח, אבל מצד שני, מדוע על המדינה לעודד אנשים ללמוד נושאים שאינם מועילים למדינה ואינם מקדמים אותה?

3. הבעייה היחידה שאני רוצה בשכר דיפרנציאלי למרצים הוא במסחור של ה"חופש האקדמי" ובהתערבות ע"י הון בנושאי המחקר, כך שהמחקר לא מתפתח לפי עניין מדעי אלא לפי מטרות כלכליות צרות.

4. אני גורס שאגודי עובדים בארץ נועדו לפרנס את ראשי הארגונים והפעילים שלהם ולא באמת להיטיב באופן יעיל וממוקד עם קהל היעד שלהם. אתה מכיר דוגמאות סותרות להצהרה שלי?

]]>