לדעתי, זה פשוט צריך להיות עניין של אכיפת חוק: שיהיה כתוב שם בבירור שאסור להשתמש בזה (בצורות כאלה ואחרות) אחרי שפגה ההגבלה, וזהו. אי אפשר להגן על זה טכנולוגית.

ועניין ה-POST נאמר לא בהקשר הזה, אלא כהתייחסות לכך שאם הם כבר החליטו (בטעות לדעתי) שצריך להגן על זה, הם עשו את זה בצורה עלובה, וזה מדאיג, כי זה מראה איך הם יגנו על דברים שבאמת צריך להגן עליהם.

בעבר הוא הצביע לגמרי במקרה על כתובת ה- IP האמיתית של המעסיק הקודם שלי, וכרגע היא שונתה להצביע על 127.0.0.1. שזה במובן מסויים הרבה יותר גרוע, ומזמין תרגילי פישינג למיניהם.

ההצעה של לשנות את זה מ- GET ל- POST או כל הגנה אפילו יותר מתקדמת היא כלל לא רלוונטית, להפך, אני מעדיף שתהיה דיכוטומיה:
א. מידע רגיש: שיהיה תחת אבטחה סופר קפדנית, לא זמין באינטרנט וגם בתוך רשת הארגון יכיל סימונים והגנות נגד הדלפות.
ב. מידע שאינו רגיש: זמין וחופשי לכולם.

כל הגדרות הביניים האלה "אז שיהיה קצת מאובטח" רק מבלבלים אנשים לא טכנולוגיים ומהווים, כפי שאתה אומר, כסת"ח.

מעבר לזה, הקובץ בנוי ככה שאי אפשר ממש לגגל אנשים. אני בטוח שזה לא משהו מכוון, אבל לפחות הקובץ שנתתי כדוגמא הוא פשוט גוש מספרים, וגם בגרסת האקסל שלו, הוא רק מספרי חשבונות ותאריכים (עד כמה שזכור לי).

מעבר למעבר לזה, בהנחה שהאתר שלי לא מתחזה לאתר של בנק ישראל (ז"א, לא phishing בצורה כלשהי), מי שמוריד קובץ "רשמי" של בנק ישראל ממני ואיכשהו מאמין למידע שם, ולא משנה איזה מידע, הוא חסר אחריות. במיוחד בסיטואציה עסקית.

הפואנטה של הפוסט הזה היא לא שלא צריך לשמוא על המידע הזה, אלא שבנק ישראל כביכול שומר עליו, אבל בעצם ממש לא. אני חושב שאבטחה שקרית היא גרועה יותר מאפס אבטחה (ידועה), ממש כמו שעדיף לי לדעת שאין לי מנעול על הדלת (כי אולי אני אשאר ער בלילה לשמור עליה) מאשר לחשוב שיש לי מנעול תקין, כשהוא בעצם פרוץ. לכן חשוב לחשוף דברים כאלה, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר במשהו שעד לפני שבוע (או פחות) היה חשוף לגמרי בלאו הכי.

מישהו מקבל צ'ק ממשה משה, ובמקום להוריד את הקובץ הכבד של הבנק, עושה מה שאדם סביר עושה: מגגל את משה משה. הוא מוצא את שמו ברשימת החשבונות המוגבלים שפרסם בנק ישראל, ואשר מופיעה באתר שלך. אותך הוא לא מכיר, הוא לא יודע מה האמינות שלך, אבל בנק ישראל זה גוף אמין. אז הוא אומר למשה משה, "שמע, החשבון שלך מוגבל, אני לוקח ממך כסף רק במזומן".

משה משה תובע את בנק ישראל על הוצאת דיבה ופיצויים על הנזקים שנגרמו לו. בנק ישראל פונה אליך ודורש שתשפה אותו, כי בהורדת הקובץ התחייבת לא להפיצו הלאה, ולמחוק ממנו "כל מידע המצוי בו לגבי כל חשבון ולקוח שהגבלתו הסתיימה, וזאת עד שנה מסיום ההגבלה. לשם כך אני מתחייב לקבל על עצמי כל אחריות לביצוע האמור ולהשקיע על חשבוני את המשאבים הנדרשים לשם כך".

אותו דבר אם חשבונו של משה משה הוגבל, אבל העותק שיש באתר שלך לא עדכני, ומשה משה עדיין לא מופיע בו; במקרה הזה, התובע יהיה זה שהסכים לקבל ממשה משה צ'ק על סמך הרשימה באתר שלך.

מצד שני, רק מי שהוריד את הקובץ במקור "התחייב" לא להפיצו הלאה. אם מישהו כזה שלח לך את הקובץ, אתה לא חתום על שום דבר, ובנק ישראל יכול ככל הנראה לקפוץ לך.