מיד יתחיל.

20:37 עדיין מתארגנים…

20:42 מחכים שהמשפחה תסיים לאכול ולהתרענן.

21:00 מתחילים.

21:01 מסבירים מה זה בלוגרים…

21:05 נועם שליט מודה לקיבוץ גליל ים על הארוח, ומסתבר שאין הגברה באולם. אווירת פשלה קלה, אבל נועם לא מאבד ריכוז, ומסביר על מה שהיה במצעד והתכניות להמשך.

21:06 מתחילים בשאלות מהקהל. בלוגרית שאלה אם נעשה לדעת נועם מספיק בתחום הלוחמה הפסיכולוגית מול החמאס. נועם עונה שלדעתו לא, מכיוון שלפי התוצאות גלעד עוד לא חזר. אני חושב שהתשובה הזאת נכונה לכל שאלת "האם עשו מספיק" ובצדק.

21:09 נועם נשאל למה הם מצפים מהמסע מבחינת תוצאות, למה הם מצפים מהממשלה. נועם עונה שאין להם הרבה כלים לשינוי, ולאחר שעברו ארבע שנים בלי שום תוצאה ממשית, הם החליטו לראות כמה תמיכה ציבורית יש לעניין, מתוך ההנחה שבמדינה דמוקרטית העם הוא הריבון ומקבלי ההחלטות חייבים להיות קשובים לקול העם. תשובה לעניין. הסבר מכובד מאוד.

21:13 ראש המטה מסביר שהחמאס לא לחיץ כי הוא ארגון טרור, ולא אכפת לו ממצור ומתנאי האסירים. המשפחה חייבת לעשות משהו כי הממשלה לא מזיזה את זה, וזו כהגדרתו צוואתה של בתיה ארד. מגדיר את ההפגנה שלהם הפגנה חנונית, בלי לשרוף פחי זבל. אומר שהמסע הוא חיובי, לומר לראש הממשלה שהכוח בידו.

21:17 ראש המטה ממשיך ואומר שהתמיכה היא חלק מרצון של אנשים בערבות הדדית.

21:24 בלוגרית מספרת שהיא הופתעה לשמוע שאנשים אומרים שהמסע מעודד את החמאס ושואלת איך הם מתמדדים עם זה הסברתית. נועם עונה שזו לא טענה חדשה, והיא נשמעה כשהם לחצו על אולמרט לסיים את הפרשה עד סיום כהונתו. מאז עברה יותר משנה, והם הודיעו ביוני שהם לא יתנו ליום 4 השנים לחטיפה לעבור בלי תגובה, ומכיוון שאין איזה מו"מ אינטנסיבי שהם עלולים לפוצץ, אין עם זה בעיה מבחינתם. כמובן שזה לא מעלה את המחיר, כי למשל הסרת הסגר, עקב ארועי המשט, הורידה מנוף לחץ מהחמאס, ולכן קשה להאשים את המשפחה בהתנהגות השלומיאלית, כהגדרתו, שהייתה ב-4 השנים האחרונות.

21:30 שאלה אחרונה: מה דעתו של נועם על קריאה שהייתה לא לשלוח ילדים להתגייס עד שגלעד יחזור. נועם מתנגד להשתמטות מכל סוג. ראש המטה אומר שההזנחה של השבויים חייבת להסתיים. לא בכל מחיר. יש מחיר נקוב. אם לא הצלחת להוריד אותו – לך שלם אותו, באומץ ומעמדה של כוח.

21:36 חבר קיבוץ גליל ים אומר שהם לא באו לשאול שאלות, רק להיות איתם ולהראות תמיכה.

21:40 שאלת נענע10: איך התחושות בקשר למסע? נועם עונה שהתמיכה וההשתתפות הרבות מעודדות, וחושב שמקבלי ההחלטות לא יוכלו להתעלם מכל האנשים שצועדים איתם. הם מתכננים להגיע לירושלים ולשבת מול בית ראש הממשלה, והוא מקווה שגם זה יסחוף נחשול של אנשים.

מסיימים.

קצת רקע: למי שלא יודע, יש דבר כזה "חשבון מוגבל". לא אכנס לפרטים הטכניים של זה (יש גוגל), אבל בואו רק נגיד שכנראה שלא הייתם רוצים לקבל צ'ק מחשבון בנק מוגבל. לטובת הציבור, אפשר לבדוק על חשבון כלשהו אם הוא מוגבל באתר בנק ישראל.

נוסף על אפשרות החיפוש הזו, בנק ישראל מאפשר להוריד קובץ של כל החשבונות המוגבלים, כנראה בשביל שימושים אוטומטיים שונים, בתוכנות וכו', ושימוש במחשבים שלא מחוברים לאינטרנט. באתר הבנק כתוב "בנק ישראל מנהל מאגר נתונים על חשבונות ולקוחות מוגבלים. בהתבסס על סעיף 14 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981 מציע הבנק מידע בנושא זה לציבור הרחב."

מה שמעניין הוא שפתאום, לפתע, הדף הזה השתנה בימים האחרונים*. ככה הוא נראה קודם. שמים לב לפסקה המודגשת שהתווספה? מדובר בעול משמעותי על המשתמשים בקובץ. קודם רק היית צריך לדעת שכל בעיה שיש לך או למישהו בגלל הקובץ היא לא בעיה של בנק ישראל, ועכשיו אתה צריך להתחייב להקצות את המשאבים הדרושים כדי להשמיד עותקים ישנים של הקובץ הזה. וואו. לא ניכנס למשמעויות הטכניות של לוודא השמדה של כל עותק של קובץ ממוחשב, רק מספיק לומר שזה גובל בבלתי אפשרי במקרה של שימוש סביר.

הטקסט שהתווסף בדף קבצי המידע (ללחוץ להגדלה)

לי, לפחות, לא ממש ברור מה המניע מאחורי השינוי. אם מדובר בכסת"ח במובן של הסרת אחריות מבנק ישראל, הרי שזה מיותר לכאורה – לא רק שהחוק פוטר אותם מכל אחריות (לטענתם, בדף הזה – לא בדקתי ואני לא עו"ד), אלא הם גם מציינים את זה בדף עצמו, כדי לוודא שאתה יודע את זה (ולא שזה היה עוזר לך אם אתה לא יודע). האפשרות השניה היא, כמובן, שמדובר בניסיון לשמור על זכויות החייבים (מי שהגבילו לו את חשבון הוא בד"כ מישהו שהפעילו נגדו את ההוצאה לפועל), אולי בהקשר של הרפורמה בהוצאה לפועל, ודרישת המחיקה נועדה למנוע מגוף כלשהו להפלות אדם שהיה פעם חייב אבל הסדיר את ענייניו (כי חברה כלשהי יכולה לאגור את המידע הזה לעוד 10 שנים ואז לסרב לקבל ממני צ'ק כי לפני 10 שנים לא החזרתי חוב, וזה בעייתי מבחינת חופש הקניין וכו').

האפשרות הראשונה לא מאוד מדאיגה, כי היא בעיקר פתטית, קצת כמו הפרסומת ההיא שראו בה אוזן ענקית עם חלוק והיה כתוב למטה ש"המציג אינו רופא". האפשרות השניה, לעומת זאת, מדאיגה אותי מאוד.

ראשית, זה מזכיר לי קצת את ה"רשומון" המפורסם, מאגר מרשם האוכלוסין של ישראל שדלף לרשתות שיתוף הקבצים. הרי גם אותו כנראה הפיצו כקובץ עם כל המידע, והחתימו אנשים שהם לא יעבירו את זה הלאה וכו', והנה זה באימיול. את קובץ החשבונות המוגבלים הרבה יותר קל להפיץ, ולו כי הוא יותר קטן.

שנית, כי זה ידוע שבאופן עקרוני, מה ששמים באינטרנט לעולם לא יימחק ממנה. בטח שלא משהו שהוצב באתר בולט ונסרק כמו אתר בנק ישראל. האם לא נמצא צדיק אחד שאשכרה מבין באבטחת מידע בסדום שהיא בוודאי מחלקת האינטרנט של בנק ישראל (או איך שלא קוראים לזה שם)? בכך, בנק ישראל בעצם לא עומד בדרישות של עצמו, ולמעשה מפיץ עותקים בלי שליטה.

ואחרון, ובהחלט הכי חביב: כי ה"הגנה" שהם שמו על הקובץ מפני הורדה אוטומטית היא לא פחות מעלובה. יש שם תיבת סימון שאמורים לסמן כאישור שקראת והסכמת לדברים. תיבת הסימון הזו אמורה, בין השאר, למנוע מתוכנה אוטומטית להוריד את הקובץ, כי תוכנה לא יכולה "להסכים" לתנאים. בנוסף, ברור שהם מתכוונים שתוכנות אוטומטיות לא יגשו לקובץ, כי כתוב שם "לקבלת כתובת ישירה להורדה אוטומטית של הקבצים, יש לפנות טלפונית אל הגב' חני שני" (אגב, שמעתם על דוא"ל? זה משהו כזה של האינטרנט. די חדש). למרות זאת, ברפרוף מהיר על קוד המקור של הדף (שנגיש לכל מי שקורא את הדף, בהגדרה) הצלחתי להבין איך אפשר לעקוף אותה בקלות באופן אוטומטי.

אני לא אפרט יותר מדי על איך שהקוד בנוי, כי זה באמת מאוד פשוט (ברמה שכל מי שיבין את ההסבר גם יוכל לגלות את זה בעצמו), אבל אפשר רק לומר שאם קודם (לפי הקישור בגרסה הקודמת), כדי להוריד את הקובץ באמצעות wget, כלי פשוט וחופשי שקיים גם ל-Windows, הייתי צריך לכתוב:

wget http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/pikuah/mugbal/wfpirsum.zip

עכשיו אני צריך לכתוב:

wget -O wfpirsum.zip http://www.bankisrael.gov.il/blackconf.htm?iagree=2

בשביל אותה התוצאה בדיוק. אפשר גם להקליד את הקישור בשורת הכתובת של הדפדפן ולבחור save, כמובן, אבל זה לא יהיה אוטומטי.

יש לציין שחשבתי שאולי הם "מסמנים" את התוכן של קבצים איכשהו, כך שאפשר יהיה לדעת מי הוריד את הקובץ. הורדתי את הקובץ (בעזרת הקישור שנתתי כאן) משלושה מחשבים שונים, והקבצים זהים לחלוטין. לא מן הנמנע שיש איזה סימון קסום אחר שהם עושים, אבל אני לא מצליח לחשוב על אחד. מה שזה אומר, בעצם, זה שגם אם מחר מישהו מוריד את הקובץ (אפילו לא אוטומטית, עם אישור של התנאים והכל) ומעלה אותו לאתר אחר, או לרשת שיתוף קבצים, אין שום דרך לגלות מי המדליף, ולכן כל ה"איום" שם חסר כל ערך. זה, כמובן, מראה אפילו יותר שהמהלך הזה בוצע בלי לחשוב על המשמעויות האמיתיות שלו, ורק כדי לכסת"ח משהו. כאמור, לא ברור מה, אבל זה עלוב בכל מקרה. הייתי מסתפק, בתור צעד ראשון, בכך שהסקריפט שלהם שבודק שאישרת את התנאים ידרוש שהבקשה תגיע ב-POST ולא יאפשר גם GET (שזה מה שעשיתי פה). זה היה הופך את זה לטיפ טיפ טיפה יותר מסובך, והיה דורש עוד כמה אותיות בשורת הפקודה של wget.

עד כאן מזווית זכויות האדם והאזרח ומהזווית הטכנית. מהזווית הקפיטליסטית, הדבר שהכי מפריע לי הוא שכנראה משלמים למי שבנה את זה יותר מלבונה אתרים מתחיל, שהיה עושה את זה טוב לפחות כמוהו.

* אני יודע שהשינוי קרה בימים האחרונים בגלל התאריך על שני ה-PDFים שהם שמו בתוך wfpirsum.zip, שהוא הקובץ שכל התוכנות שמשתמשות בנתונים האלה מחפשות. ראו בעצמכם, אם בא לכם, זה פשוט לא ממש רלוונטי.

הכי חשוב: אני מתארח ב"פודקאסט זה לחלשים" של אהוד קינן וארז רונן! עוד לא האזנתי לזה, כי זה עלה כרגע, אז יש סיכוי שאני נשמע כמו דביל.

קצת פחות חשוב: עדכנתי את עיצוב הבלוג! כבר הרבה זמן, במיוחד מאז שבניתי את "קאפקייקס", מדגדג לי להחליף עיצוב לבלוג שלי. עכשיו סוף סוף עשיתי את זה. מי שקורא ב-RSS מוזמן להקליד ולראות במו עיניו. אני תוהה אם יש עוד בלוג עברי שמשתמש בעיצוב הזה. מישהו מכיר?

כחלק מהעדכון של העיצוב, אגב, גם החלפתי מערכת מנוי דוא"ל – מעכשיו זה לא דרך FeedBlitz מעפנים אלא עם תוסף שמותקן על הוורדפרס שלי. זה אומר שמנויי הדוא"ל יקבלו הודעה מיד עם פרסום פוסט חדש, ולא יממה אחר כך, ושהכתובת שלהם לא תעבור לצד שלישי (אגב, יש לציין שלמיטב ידיעתי FeedBlitz לא שולחים ספאם בשום צורה, אבל לכו תדעו מה יקרה מחר או עוד שנה). בכל אופן, מי שרצה לעשות מנוי דוא"ל והתלבט – עכשיו זה הזמן!

בנוסף, וזה פחות קשור לבלוג, פתחתי טוויטר ביקורת מסעדות. זה סוג של "התפתחות" של בלוג ביקורת המסעדות שהיה לי ולחבר'ה. אני עוד לא לגמרי בטוח שלא נחזור לכתוב בבלוג, אבל טוויטר זה הרבה פחות מחייב, ולכן יש יותר סיכוי שבאמת יתווסף אליו תוכן.

בהמשך לפוסט הקודם שלי בנושא, איתן מ-Angered Brackets (שהוא גם במקרה חבר טוב שלי) בנה bookmarklet (שהוא תרגם ל"סימניונת", אני הייתי מעדיף "סימנמניה", כמו כלב-כלבלב) שמיישמת את הפתרון שהצעתי. כדי לכפר על כך שהוא אמר שהוא יעשה את זה לפני שנה וחצי ועשה את זה רק לפני חודש, הוא אפילו פרסם את זה גם בעברית.

תודה, איתן!

והערה לקוראיי הנאמנים: הגדלתי קצת את הטקסט בפוסטים. מה דעתכם? גדול מדי? אולי להגדיל עוד? אם לא שמתם לב לשינוי, סימן שהוא מוצלח.

אם אתם ישראלים, אתם בטח לא אוהבים לצאת פראיירים. ומה יותר פראיירי מלשלם הרבה בשביל משהו שאפשר להשיג בזול?

אם אתם כמוני, מצד שני, אתם מוכנים לשלם יותר בשביל לקבל מוצר איכותי. אבל מה קורה כשההפרש במחיר הוא עצום, וההפרש באיכות זניח? בשאלה הזאת בדיוק נתקלתי כשסיירתי ב-DealExtreme (להלן DX), והתשובה שלי הייתה ברורה: רק אם באמת צריך, לקנות.

בפוסט הזה אני רוצה להציג כמה מוצרים שקניתי, והם דילים טובים במיוחד ביחס למחירי השוק בארץ (לקחתי את זאפ כמדד). אם אתם צריכים אחד מהם, אני מציע לקנות משם, ואני גם אנמק למה. בקשר לאתר עצמו – הוא אמין בעיני, כבר רכשתי שם כמה פעמים ולא קרה לי שום דבר רע, לוקח למשלוח קצת הרבה זמן להגיע אבל בד"כ המוצרים הם מה שאני מצפה מהם (סיניים וזולים אבל עובדים). בקשר לפחד מרכישה באינטרנט – פרטי האשראי שלכם מגיעים ל-PayPal, שהוא שירות תשלום מאוד ותיק ואמין. לדעתי, הסיכון שיגנבו לכם את מס' כרטיס האשראי כשאתם נותנים את הכרטיס למלצר במסעדה יותר גבוה מאשר שהוא ייגנב עקב קניה דרך PayPal. והכי חשוב ב-DX: המשלוח חינם! לכל העולם! לא משנה כמה מעט קנית!

(כל המחירים נכונים לשער הדולר של יום הפרסום ולתוצאות בזאפ מיום הפרסום ומעוגלים, אבל העקרון כנראה ישאר נכון עוד הרבה זמן. שימו לב שעל קניה מעל 50$ תצטרכו לשלם מכס. בידקו עם הרשויות המוסמכות לפני קניה גדולה)

ועכשיו, לכוכבי הערב:

בדיחה ויזואלית שרק דוברי עברית יבינו. קליק לגרסה המלאה. מופץ ברישיון CC-by-sa, מבוסס על קליפארטים חופשיים. אם אתם רוצים להפיץ, בבקשה לקשר לפוסט הזה או ל-PDF, או להפיץ את ה-PDF בעצמכם, כי שם יש לינקים למקור.