רעיון טוב: לדבר בטון רך

רעיון רע: לדרוך על בטון רך

מטורפים לגמרי. למי שלא מצליח להבין, הבחור שואל שאלה מעצבנת וחורג מכללי הדיון, ואז עוצרים אותו (מעניין על מה. ייאמר לזכותם שכנראה שהוא עשה בלאגנים כבר מחוץ לאולם, לפי חלק ממה שקראתי), הוא מתנגד למעצר, אבל הם מורידים אותו לרצפה, על הבטן, ואוזקים אותו די בקלות, ואז, כדי שהוא ישתוק, הם מחשמלים אותו, זאת בזמן שהם היו יכולים להוציא אותו מהאולם בקלות (כמה שוטרים היו שם, על בנאדם אחד? 5? 6?). שימו לב שהם מאיימים עליו בחישמול ("you'll be tasered!"), כך שברור שהם לא עושים את זה כי הוא מהווה סכנה. רק כי זה יותר נוח להם. לי, לפחות, די ברור שהם סתם רוצים להעניש אותו על זה שהוא עלה להם על העצבים.

(דרך סלאשדוט)

הערה: אני לא אומר שכל האמריקאים מטורפים או משהו כזה, למרות הכותרת. ברור לי שגם בישראל קורים דברים כאלה, והרבה יותר גרועים. אבל היי, אם שם מראים בחדשות איך אנחנו תוקפים בעזה אבל לא איך הם יורים עלינו טילים כל הזמן, גם לי מותר בבלוג הקטן שלי לכתוב שהם מטורפים על סמך מעשיהם של כמה שוטרים. לא שאני אומר שזה מוצדק או לא מוצדק לתקוף בעזה, אבל בטח לא מוצדק להתעלם מזה שפאקינג יורים עלינו טילים כל הזמן.

וחוץ מזה, אם הכותרת היתה "שוטרים מחשמלים בחור ש… בלה בלה בלה בלה…", כמה מכם היו נכנסים הנה?

כרגע קראתי ב"הארץ" כתבה שבעצם אומרת שהטענות של וועדת שוחט על מיקומנו מבחינת שכר לימוד בעולם הן לא נכונות (לפי המדד שבחרו בדו"ח הזה, יהיה מה שיהיה). אני תוהה אם עכשיו ארגוני הסטודנטים השונים ישתמשו בזה בשביל להגיד "אמרנו לכם".

אם יש לכם ולו עניין קל שבקלים בעתידה של מדינת ישראל (וגם בהווה שלה), אתם חייבים לקרוא את זה:

בבלוג "לחץ חברתי" כתבו סדרת פוסטים בשם "איפה הכסף" על "כל הדרכים שבהן האוצר משתמש כדי להעלים כסף מהתקציב ולצמצם את אחריות המדינה על תושביה". כבר שנים שאפשר לראות בכל מני החלטות נקודתיות את המגמה של המדינה להתייחס לאזרח כאל מטרד ואל התקציב כמטרה ולא ככלי (לשפור מצב האזרחים – מטרת קיומה של המדינה, להזכירנו). בסדרת הפוסטים הזאת הם יורדים לשורש העניין – האידאולוגיה הקפיטליסטית של אנשי האוצר, שמולידה את התקציב הצר שבתוכו המדינה מתנהלת, שמוביל את המדיניות הבעייתית של משרדי הממשלה השונים (כשל נותנים להם כסף, הם מקצצים…).

ובכן, בקיצור, למי שאין לו סבלנות, קיראו את הפוסטים הבאים, לפי הסדר:

"איפה הכסף?" – פוסט פתיחה
1. צפי צמיחה מוטה כלפי מטה
2. מגבלה על הגידול בהוצאה התקציבית
3. מדיניות קיצונית וצפי הכנסות מוטה כלפי מטה

אנשים שאומרים מודַם במקום מודֶם.

וזה אפילו לא משהו שקרה עכשיו, סתם עלה לי בראש. עלה לי בראש, ומספיק חירפן אותי בשביל פוסט.

Purple Propeller.

גם קל מאוד לעצב לוגו!

משהו מתקלקל לך. אתה מוסר אותו לתיקון. מקבל אותו בחזרה. בערב הוא עובד. בבוקר שאחרי – שוב לא עובד.

האמת, זה המבחן האמיתי של כל עסק – איך הם יטפלו בזה עכשיו. ינסו להאשים אותנו? יגידו שהם מתקנים שוב מיד ובלי לעשות בעיות?

האמת, אם הם ממש מגניבים – הם ישלחו שליח שיאסוף את זה על חשבונם. ראיתי באתר שלהם שיש להם שירות כזה רק ב-45 ש"ח, אז יאללה…

כמו שחלקכם אולי יודעים, היה לי שיער ארוך עד לאחרונה. כשהחלטתי להוריד אותו (שילוב של נמאס לי ושל תחינותיה של עדן, החברה שלי), תרמתי אותו לעמותת זכרון מנחם, שמכינה מתרומות שיער פאות לילדים חולי סרטן. יש להם באתר גלריית תורמים, ואני בתוכה.

אם אתם עומדים להסתפר, או מכירים מישהו או מישהי שעומדים להסתפר, ולקצץ שיער ארוך, היכנסו לאתר של זכרון מנחם, ושילחו להם את השיער. לכם זה לא לוקח כלום, ותעשו מצווה. ולא מצווה מהסוג הדתי, מצווה מהסוג האנושי.

(בעקבות עמרי ידן ואח"י דקר)

(כנראה שאני לא חנון מספיק… הוי, הבושה)

שחר שמש כתב דברים חכמים.

(דרך חדר 404)