(אני לא מתכוון לזה שלא כתבתי בבלוג כבר 3 חודשים. אני כל הזמן מתכנן לחזור לכתוב, אבל כל הזמן לא יוצא לי. עבודה חדשה, דירה חדשה, מעט זמן פנוי…)

קיבלתי מלאומי קארד הצעה "לתרום לקהילה" ע"י עיגול למעלה של כל עסקה לשקל השלם הקרוב, ותרומה של התוספת. אני לא מבין איך החברה הזאת, שהרוויחה 146 מיליון ש"ח בשנת 2008 (שלהזכירכם היתה שנת משבר!), מעזה לפנות ללקוחות שלה בהצעה כזאת.

רוצים לתרום לחלשים? נהדר! קחו 10 מיליון מהרווחים שלכם ותירמו אותם. אני בטוח שהחברה תהיה יציבה באותה מידה גם אם תרוויחו רק 90% ממה שאתם מרוויחים עכשיו.

כל הקטע הזה של "עשירים מעודדים את מעמד הביניים לתרום לעניים" הוא חצוף בעיני. ובכלל, אני נגד שיטת התרומות הזאת. למה צריך להפריט את הרווחה? בשביל מה לעזאזל אני משלם מיסים?

שלחת לי פניה דרך טופס יצירת הקשר, אבל האימייל שכתבת לא תקין, ולא ציינת אף פרט מזהה אחר פרט לשם הפרטי והאות הראשונה של שם המשפחה.

אתה מוזמן לנסות שוב, הפעם עם עוד פרטים.

לקוראים שאינם אורן ק.: סליחה על ההטרדה!

אין לי טוויטר. אין לי חשבון בטוויטר. אני לא קורא טוויטים (בד"כ). אבל אני יודע שהרבה אנשים כן. (אגב, קצת מפריע לי שקוראים לזה tweet אבל לאתר לא קוראים tweeter)

כשעפר, בעלת האתר קאפקייקס (שכזכור, אני בניתי על וורדפרס, וממשיך לתחזק) ביקשה ממני לשלב בבר הצדדי של האתר (sidebar, בשפת המקור) עדכונים מהטוויטר שלה, אמרתי לה שאין בעיה. זה טוויטר! לכל בלוג שני שאני קורא יש עדכונים מטוויטר, וכמעט כולם בוורפרס, הרי… אז נמצא איזה תוסף, ויאללה.

מסתבר שזה לא כזה קל.

רוב התוספים ל-WP, כפי שגיליתי, משתמשים ב-API של טוויטר באופן אנונימי. זה חוסך ממני את הצורך להכניס את הסיסמה של עפר ל-WP, שזה יתרון גדול, אבל זה גם חוסם אותי, כי טוויטר מאפשרים עד 100 קריאות אנונימיות בשעה מכל IP, ומכיוון שעל השרת שלי בדרימהוסט יושבים עוד מי יודע כמה אתרים, זה פשוט לא עבד – כנראה שהיו הרבה יותר מ-100 קריאות בשעה.

כשעברתי על תוספים אחרים, ראיתי אחד שמשתמש במשהו שנקרא badge. מקריאה נוספת הסתבר שמדובר בקוד HTML/JS שמייצרים איכשהו דרך חשבון הטוויטר שלך, באופן עקרוני, אבל התוסף הזה כבר מכיל אותו. זה מעלה את הטוויטים ב-JavaScript כך שזה לא יורד מה"מכסה" של ה-IP של השרת, אז זה פותר את הבעיה הראשונה. באשר לאיך זה בדיוק עובד, לא הייתי יכול לבדוק באתר של טוויטר עצמם כי אין לי חשבון שם, כאמור, אבל הבנתי מה הולך שם. הבעיה היתה שהקוד שהוא יצר נראה מזעזע כשהוא בא במגע עם עברית: כל הטוויטים היו מיושרים לאותו צד, והמספר בציון הזמן ("1 minute ago" וכו') זז לצד ימין (כמו שקורה כאן), או יותר גרוע, נתקע בדיוק בשבירת השורה, ועוד כל מני הפתעות. החלטתי שזה בלתי נסבל.

כתבתי קצת קוד משלי, שמזהה אם הטוויט הוא באנגלית או בעברית, ומגדיר לו CSS class בהתאם. משם זה היה רק קצת משחקי CSS, וזהו, קיבלתי את מה שרציתי: טוויטים בעברית מיושרים לימין, עם פרק הזמן שעבר בעברית לידם, וטוויטים באנגלית מיושרים לשמאל (עם כיוון זרימת טקסט מתאים, כמובן), ופרק הזמן מיושר לימין, שורה מתחת להם.

את הקוד שאני בניתי, ואת זה שלקחתי מטוויטר ושיניתי, אפשר לראות בקוד המקור של הדף. אין פה PHP – הכל HTML, JS ו-CSS. אני לא מפיץ חבילה מסודרת של זה, כי טוויטר לא ממש מעניין אותי ואין לי כוח לסדר יפה את הקוד וכו', אבל מי שרוצה בהחלט מוזמן, רק לתת לי קרדיט על החלקים שבניתי – בעיקר הפונקציה DetermineDirection. די טריויאלית אבל לא ראיתי כאלה ב-JS בשום מקום. מי שטורח ועושה מזה משהו מסודר, כדאי שיוסיף בדיקה של תווי RTL נוספים, כגון תווים עבריים נוספים (אלה עם הניקוד וכו'), ערבית, פרסית ואורדו, ובדיקה של תווי LTR נוספים, כמו אותיות לטיניות משפות אירופאיות אחרות, יוונית, כתב קירילי, וכו'. לפרטים נוספים על כיוון כתיבה של שפות שונות.

מישהו מכיר תוסף ל-WP שעושה את כל זה בלי טלאים מכוערים?

סוללות כפתור
סוללות קטנות כאלה, של כל מיני מכשירים אלקטרוניים קטנים כמו צעצועים, מחשבונים, שלטי מכוניות, פנסים, משקלים (יש לומר "מאזניים"!) וכו'. שני הסוגים השכיחים הם CR2016 ו-CR2032. לפי זאפ, בישראל הסוג הראשון מתחיל מ-9 ש"ח ליחידה והשני מ-7 ש"ח ליחידה. ב-DX ניתן להשיג סוללות CR2016 בכ-60 אגורות ליחידה, בחבילות של 20 יחידות. כל חבילה עולה בסה"כ 12 ש"ח, כך שזה לא סכום מטורף להוציא. למעשה, זה פחות מ-2 סוללות בארץ, אז אם אתם מתכוונים להשתמש ב-2 סוללות CR2016 בשנים הקרובות, זו עסקה משתלמת. אותו הדבר לגבי סוללות CR2032: יוצא 72 אגורות לסוללה ב-DX, או 14 ש"ח לחבילה של 20. לי יש מאזני-אדם בבית ששותים סוללות CR2032, ו"החזרתי את ההשקעה" מזמן.

מתאם בלוטות' (Bluetooth) (אני מודה שכתבתי את זה גם בעברית רק כי זה מצחיק אותי שכתוב שם "בלוטות")
בישראל מתאם BT קטן גנרי עולה לפחות 28 ש"ח. ב-DX אותו מתאם בלוטות' עולה קצת פחות מ-10 ש"ח. לא אותו חסכון כמו בסוללות, אבל עדיין כמעט שני שלישים! והאיכות? לא ביצעתי מבחני דרך קשים, אבל שניהם מתאמי BT גנריים בלי מותג. יש לי אחד שקניתי בארץ ואחד מ-DX, והם עובדים בדיוק אותו הדבר, לפי מה שראיתי.

מאוורר לדיסק הקשיח
בישראל החמה זה מוצר הכרחי לכל מי שעובד עם המחשב בחדר לא ממוזג. לפי זאפ, יחידת קירור עם שני מאווררים עולה בארץ 39 ש"ח. ב-DX יחידת קירור לדיסק הקשיח עם שני מאווררים עולה 15.5 ש"ח. ירדנו מחיסכון של 2/3 לחיסכון של כ-50%. עדיין לא רע. לגבי האיכות, שוב, שניהם גנריים, וחוץ מהצבע אפילו די דומים. מכיוון שלא ידוע לי שמכון התקנים דורש בדיקה של כל מוצר קירור דיסקים שמיובא לארץ, אפשר להניח שהאיכות היא זהה. הם כנראה מיוצרים באותה עיר, אם לא באותו מפעל. אם למישהו יש הערות לגבי האיכות – אשמח לשמוע…

עכבר למחשב נייד (או כמו שהחברה שלי קוראת לו, "עכברבר")
כשאני אומר "עכבר למחשב נייד" אני לא מתכוון לאותו עכבר שרק הקטינו אותו, זה לא נייד, אלא סתם לא נוח. מה שהופך עכבר לנייד הוא חוט נגלל, שמאפשר לאכסן אותו בצורה מסודרת ונוחה בתיק. בארץ, עכבר כזה מתחיל מ-45 ש"ח, בעוד שב-DX אפשר להשיג עכבר כחול עם חוט נגלל ב-20 ש"ח בלבד, ויש גם באפור, שחור ומטוס!

שלט אוניברסלי
יש הרבה סוגים של שלטים אוניברסליים, וההשוואה נהיית קשה יותר מבעכברים או סוללות. אני חיפשתי שלט שישלוט על כל מה שיש לי בחדר: מערכת, טלוויזיה, ממיר, וידאו, DVD ומזגן. בנוסף, רציתי שלט לומד, שאם הוא לא מכיר את הקודים של המכשירים שלי, שיוכל ללמוד מהשלט הקיים. בחרתי ב-CHUNGHOP RM-L968E וכבונוס, קיבלתי שלט עם מסך, שמאוד עזר לי כי ככה אפשר לראות איך מתקדמת הסריקה של המכשירים השונים, ומה הקוד שפועל. שמחתי לגלות שהוא עובד מצוין עם הממיר של הוט (הקוד הוא 2308) וגם השתלט על כל המכשירים שלי בלי בעיה ובלי צורך בלימוד ידני. מגיע איתו ספר הוראות מאוד ברור באנגלית. החסרונות היחידים שלו מבחינתי הוא שאין כפתור לכל מכשיר נשלט, אלא צריך "לדפדף" בינהם ולראות על המסך שלו מי הנוכחי, ושהקרן שלו קצת צרה (צריך ממש לכוון אותו אל המכשיר, ולא לאיפשהו בחדר). הוא עולה ב-DX כמעט 100 ש"ח, שזה לא מעט כסף להימור על קנייה "עיוורת", אבל שלט עם יכולות דומות עולה בארץ לפחות 250 ש"ח, להערכתי. אני קניתי ואני חצי מרוצה: אני לא משתמש בו כל הזמן, אבל הוא עובד טוב ואני שמח שיש לי אותו כגיבוי.

בונוס לקוראים שהתמידו והגיעו עד כאן: מתקן-סיכות-מכניס-ת'יד-יוצאת-צורה-של-היד-שלך-בצד-שני!
כן, ב-DX אפשר לרכוש אפילו כזה! הוא אמנם קטן יותר מאלו שמוכרים (או מכרו?) בארץ, אבל למי אכפת! זה מגניב!

אזהרה: DX הוא אתר ממכר. ובעיקר זול מאוד. מאוד מפתה לצוד שם דילים על בסיס יומיומי (מצטרפים לקטלוג בממוצע 20 מוצרים בכל יום עבודה, ז"א, לא בסופ"ש), ובאמת יש שם דילים מפתים, אבל אני מזכיר: לא לקנות מה שלא צריך! בסוף נתקעים עם בית מלא בג'אנק. זה לא קרה לי (לפחות לא מקנייה באינטרנט… סתם מזה שאני לא זורק דברים ), אבל יש באינטרנט מספיק תמונות וסרטונים של מכורים לקניות באינטרנט. זה מפחיד.

אני מקווה שפוסטים כמו זה יעזרו להוריד את המחירים של הזבל הסיני הגנרי שנמכר בארץ. חלקו ממש לא רע, אבל לא ברור למה הוא עולה כ"כ הרבה!

עוד בונוס, והפעם מפינת ה-WTF שלנו (כבר כתבתי על זה בעבר, אבל…): טלפון סלולרי עם מכונת גילוח מובנית. אם אתם מופרעים מספיק בשביל לקנות את זה, בבקשה שילחו לי ולעולם וידאו של השימוש בו.

שתי עובדות:
1. המחשב שלי כבר בן 3.5 שנים. אני מרגיש את האיטיות. הגיע הזמן לקנות מחשב חדש.
2. לאחרונה סבלתי מכשל של הדיסק הקשיח. לא איבדתי כלום, למזלי, אבל הייתי במרוץ נגד הזמן להספיק להעתיק את כל המידע מהדיסק לפני שהוא ימות (כידוע, סקטורים פגומים הם כמו מחלה: בד"כ אחרי שמופיע אחד, הם מתחילים להתרבות בקצב מסחרר. וראיתי את זה קורה בדיווחי ה-SMART של הדיסק).

כשאני אומר "להעתיק את המידע" מהדיסק, אני לא מתכוון לתוכן של My Documents. אני מתכוון לזה, ואני מתכוון לעוד הרבה תיקיות אחרות עם מידע חשוב, ואני מתכוון גם למערכת ההפעלה ולתוכנות המותקנות. אני לא אוהב להתקין מחדש ווינדוז. אני לא מהמפרמטים. במחשב האישי שלי (לא ניידים) התקנתי מחדש ווינדוז פעם אחת בעשור האחרון – כשעברתי ל-XP, והשארתי את המחשב עם ה-Windows 2000 לעבוד במקביל. עשיתי את זה כי שידרוג של 2000 ל-XP הוא זוועתי, בניגוד לשדרוג של NT4 ל-2000, שהוא קליל וחלק, ועשיתי אותו מאות פעמים, אז לא פחדתי לעשות אותו גם בבית, ובאמת המחשב שעבר את השדרוג הזה רץ בשמחה עד היום.

בכל אופן, מבחינתי כל פתרון לשימור המידע (או שאולי כדאי לקרוא לזה "שימור המערכת") חייב לכלול שימור של כל המערכת, כל הקבצים, כל ההגדרות, הכל. עד כאן המצב הנוכחי. מה בעתיד?

המחשב החדש שלי יהיה, לפי תכנוניי, עם לפחות 1TB של דיסק קשיח לשימושי (כרגע זה הרבה, אבל אני מתכוון להשתמש בו כמה שנים, וזה זול, וימנע ממני את הצורך לשדרג לזמן מה), ועם dual-boot של Windows 7 (לכשיצא) ולינוקס כלשהו, כנראה אובונטו (סתם כי אני כבר מכיר אותו מה-Eee שלי). עכשיו הבעיה שלי היא איך לשמור על רציפות המידע והעבודה במקרה של כשל דיסק, כמו שהיה לי עכשיו.

פעם זה לא הדאיג אותי כ"כ כי ידעתי שכשלי דיסק הם נדירים, אבל בשנים האחרונות זה קרה לי פעמיים, כאשר בפעם הראשונה זה היה הרבה יותר חמור, ואיבדתי בערך חודש של עבודה. למזלי, לא היו לי יותר מדי דברים חשובים בחודש הזה.

אז מה שאני רוצה זו דרך לגבות את הדיסק הקשיח באופן פחות או יותר רציף (לכל הפחות פעמיים ביום, נניח) בלי להפריע לעבודה, כך שבמקרה של בעיה אני אוכל להוציא את הדיסק הפגום ולעבוד מהגיבוי בצורה חלקה, בלי התקנה מחדש, פעולות שיחזור, וכו'.

חשבתי על RAID 5 עם שלושה דיסקים של 500GB, אבל יש עם זה בעיה. או ליתר דיוק, בעיות:

• אם אני בוחר ב-RAID תוכנה, ז"א RAID של מערכת ההפעלה, ללינוקס לא תהיה גישה לווינדוז, ולהיפך, כי כל אחת מהן מממשת את זה אחרת. נפסל.
• אם אני קונה לוח-אם עם RAID מובנה (למשל Intel Matrix RAID), זה יעבוד סבבה יחסית בווינדוז, אבל התמיכה לזה בלינוקס זוועתית. חוץ מזה, RAID 5 בתוכנה (שזה מה שהלוחות האלו נותנים) יכול ליצור בעיות של פגימה במידע אם יש כתיבה כשנופל החשמל, או דברים כאלה. אני לא אכנס לפרטים, מי שמעוניין שיחפש raid atomicity. נפסל.
• האפשרות הנותרת היא RAID חומרתי אמיתי, כמו של Adaptec, 3ware ואחרים. כאן הבעיה היא בעיקר הכסף. לא מצאתי בקר כזה שגם יתאים לדרישות שלי (RAID 5, תמיכה בלינוקס, SATA 2) וגם יעלה מספיק מעט (נניח, עד 600 ש"ח בערך). וזה עוד כשחיפשתי לקנות בחו"ל ושישלחו לי לארץ – אני בטוח שאם אני אחפש בארץ, זה יתחיל מ-2000 ש"ח. באינטרנט עוד הצלחתי למצוא בסדר גודל של 800 ש"ח, אבל כידוע, זה בלי אחריות בארץ, ולקנות מוצר שהוא גם יקר, וגם בליבה של המערכת (אם הוא נדפק – אין מידע! וגיבויים זה לא פתרון!) בלי אחריות, זה סוג של טירוף. נפסל.

(אגב, מאמר מעניין שמפרט על הרבה בקרי RAID ומציין מי אמיתי ומי לא – עזר לי הרבה ב"מחקר" שלי)

אז מה נשאר לי? האמת היא שאני לא יודע. חשבתי כבר על לעשות mirror בין שני דיסקים של 1TB, אבל אם אני כבר מבזבז כ"כ הרבה נפח (50% לעומת ה-33% ב-RAID5), הייתי רוצה משהו יותר מגניב, כמו גיבוי שיתן לי גם ניהול גרסאות, ושאני אוכל לשלוף מתוכו גרסאות ישנות בלי שחזור מלא, וכמובן שיאפשר לי, אם אני מחבר דיסק 1TB חדש במקום הישן שנפגם, לעשות שחזור מלא, הכל כולל הכל, ווינדוז ולינוקס, כולל הגדרות boot, למצב שהיה לפני שהישן נפגם. יכול להיות נחמד גם אם תהיה לזה אפשרות "לשלוח" את הגיבוי לשרת מרוחק, ז"א לעדכון גיבוי מבוסס-גרסאות שיהיה שם (אין לי בעיה לשים אצל מישהו אחר דיסק 1TB שיהווה לי גיבוי), אבל אני לגמרי אסתדר בלי זה.

אני באמת לא חושב שהצרכים שלי מאוד נדירים. גם הדרישות שלי (כמו זה שיהיו גרסאות, וזה שאפשר יהיה לחזור בצורה מלאה מהגיבוי) לא בשמיים. ה"בעיה" שלי היא שאני מודע לבעיות בכל הפתרונות שאני מכיר, ואני פרפקציוניסט מחורבן. אז אני פונה אליכם, קוראי החנונים הנאמנים: מה אתם מציעים? יש לכם כיוון? לא אכפת לי לפתח (חלק) מזה בעצמי, לבנות סקריפטים שיתחברו עם מערכת גיבוי כלשהי או משהו. עם לינוקס אני די גרוע אבל בווינדוז בוודאי שלא תהיה לי בעיה. אה, ובלי פתרונות שהם ללינוקס או ווינדוז בלבד. זה חייב להיות הכל. אחרת אנחנו נכנסים לממלכת הפתרונות המעפנים, שבה כבר עדיף לעשות סקריפט שעושה xcopy /d כל שעה. ולא, אני לא אריץ ווינדוז בתוך מכונה וירטואלית! אני יודע ש-VirtualBox יכול להעביר חיבורי USB. לא אכפת לי.

תודה לכל מי שהגיע עד פה.

נ.ב.
לדעתכם כדאי לפרסם את זה גם באנגלית באיזה פורום טכני? או שאני הוזה?

רק אני חושב שהתגובות ההסטריות לנאום הזה בעיתונות (ואולי בממשלה, אם להאמין לעיתונות) מוגזמות, שלא לומר מוגזמות מאוד, שלא לומר היסטריות?

קראתי את תרגום הנאום בויינט (ותסלחו לי שאין לי כוח להביא קישור). אין שם שום דבר מהפכני. אף אחד לא באמת האמין שנוכל להמשיך עם שיטת ההתנחלות-קריצה לעד, אז הכל בסדר. ז"א, את זה ידענו גם בתקופת קלינטון ובוש. שיום אחד יגיע הסוף. אז הנה, אולי הוא הגיע.

יש את העניין שאומרים שהוא "שולל מאיתנו את הריבונות" וכל מני חרא כזה, ובכן, את הריבונות נתנּו לארה"ב בהרבה נושאים (בראשם הנושא הכלכלי) כבר מזמן, ומרצון. יש לזה השפעה הרבה יותר גדולה מאשר הנושא הבטחוני. וחוץ מזה, ארה"ב ידועה בכך שבעזרת עוצמתה הכלכלית והמדינית (ואם זה נכשל, הצבאית) היא כופה את חזונה ורצונה על מדינות אחרות, בד"כ מדינות נחשלות ומפגרות כאלה ואחרות שמסרבות לפתור את העניין בצורה מתורבתת (ולשביעות רצונה של ארה"ב, כמובן).

נחשו איזה סוג מדינה אנחנו…

בקיצור, אין חדש תחת השמש. נחמד לראות פוליטיקאי כמו אובמה שיש לו מספיק ביצים כדי אפילו להתיימר להיות ישר. ובינתיים נראה שהוא באמת די ישר, בוודאי שביחס לפוליטיקאי. אולי יום אחד יהיה אצלנו כזה. אני חושב שכשזה יקרה אני באמת אבכה מהתרגשות.

וכנראה אחרי כמה חודשים, מאכזבה.