נכנסתי בשביל משהו לא קשור לאתר של האקדמיה ללשון העברית, וראיתי שם את הדף עם החלטות האקדמיה מ-26/3/2007, בינהן מילים חדשות בתחום טכנולוגיות המידע. מכיוון שאני יודע שיש לי לא מעט קוראים עצלים שלא יקליקו על אף לינק, אני מביא כאן את המילים. חלקן גרועות, חלקן מגניבות, ואני די בטוח שרובן לא יכנסו לשימוש לעולם – בין אם בגלל מסורבלותן, בין אם בגלל מילה לועזית אחרת שכבר נקלטה טוב מדי, ובין אם בגלל העובדה שאורך החיים של מושג בתחום הזה הוא כ"כ קצר שהמושג עצמו ייעלם מהשיח לפני שהמילה תספיק להיות מספיק זמן בשימוש בשביל ממש להקלט.
- יוֹמַן רֶשֶׁת – blog
המילה הלועזית "בלוג" היא קיצור של web-log, ומכאן המונח העברי.
- תְּגוּבִית – talk-back
הצורה תגובית בסיומת -ית היא צורת הקטנה של המילה תגובה.
- פַּרְצָן – cracker
- פַּצְחָן – hacker
- רֶמֶז צָץ – tooltip
- תַּו-כֹּל (בלי ניקוד: תו כול) – wildcard
תו המשמש לחיפוש של מחרוזת שחלק מאותיותיה נשאר בלתי מוגדר, כגון כוכבית.
- טַבְלָר – tab
הסיומת -ר הנוספת לשם 'טבלה' משמשת לציון עושה הפעולה, כגון סנדלר.
- דִּפְדּוּף טַבְלָרִי – tabbed browsing
- הֶדְבֵּק – mashup
אתר אינטרנט הבנוי מקטעים הלקוחים מאתרים אחרים. המונח משמש גם בתחומים אחרים.
המונח הדבק נקבע כחלופה לקולז'; מכיוון שמדובר בתופעה דומה לקולז' נקבע מונח זה גם כאן.
- מַעֲנֶה – callback
מסר הנשלח ללקוח על ידי שרת, במענה לפניית הלקוח.
- שֶׁזֶר – thread, topic thread, discussion thread, message thread [כגון, שזר נושא, שזר דיון, שזר מסרים]
- מַזְנֵק – trigger
- מַשְׁקֵף – viewer
- אַפְשֹׁרֶת (בלי ניקוד: אפשורת) – facility
המילה אפשורת תשמש רק במקום שנחוץ מונח מופשט וכולל המציין את כלל התנאים, המתקנים, האמצעים, היכולות וכדומה שנועדו לבצע איזו פעולה.
- מִחְשׁוּב מַקִּיף – ubiquitous computing
- מערכת (עתידית) שבה ימוחשבו פונקציות רבות ככל האפשר.
- רָגְלָה – spyware
תכנת ריגול; המונח נגזר על פי שמות אחרים במשקל הזה הקשורים למחשב: תכנה, חמרה, למדה ועוד.
- אִכְשׁוּר – housekeeping
אם האקדמיה היתה זריזה יותר, ויותר מחוברת לקובעי דעת הקהל בנושאים האלו
(מתרגמי תוכנות, עיתונאי טכנולוגיה ועורכי אתרים, ומובילים טכנולוגיים
בקהילת הטכנולוגיה הישראלית ובאקדמיה), היה לה יותר סיכוי לבסס את המושגים
האלה. הייתי מציע להם את זה לולא הייתי חושב שאין לזה סיכוי.
בתור סטודנט לבלשנות (שאינו יומרני מספיק בשביל לקרוא לעצמו "בלשן"), אני חצוי: הבלשנות הדסקריפטיבית המודרנית גורסת שאין מקום "להכתיב" לאנשים איך לדבר, ושהשפה דוחה התערבות כזאת. יש לזה סימוכין – למשל, ניסיון להוציא מילים גסות מהשפה, דבר שכמעט תמיד מסתיים בכך שמילה "נקיה" לשעבר תופסת את מקומה של המילה שהועלמה ונהיית גסה, או במילים מהתרבות הפופולרית שהיו חזקות ואז נדחו, כמו "לפלף", "מזניב", "אייזן בטון" וכו'. מצד שני – יש מילים וביטויים שנכנסו מהתרבות הפופולרית לשפה, וגם נשארו שם חזק, ותסלחו לי שאין לי דוגמא, או חידושים עבריים כמו דוא"ל עבור דואר אלקטרוני, שכבר מתחיל לאבד את הגרשיים ולהכתב "דואל", כמו שקרה לתפו"ז (תפוח זהב).
אני מקבל, אם כן, את הטענה שאי אפשר להכתיב מלמעלה מילים ו"לנהל" שפה, כי יש דברים שלעולם לא ייתפסו, אבל אי אפשר לומר שזה חסר טעם לנסות – הרי יש הצלחות, כמו שהזכרתי למעלה. אז ראשית, הייתי אומר שצריך לנסות ולחקור את ההצלחות האלה. לחקור מורפולוגית, לחקור תחבירית, ולחקור תרבותית-כרונולוגית. מעבר לזה שזה יהיה מרתק, זה גם יהיה שימושי. וזה מביא אותי לדבר הבא: זה יהיה שימושי ביצירת שפה בריאה יותר. למה אני קורא "בריאה" (וזה כן יהיר מצידי…)? שפה היא לא רק המילים והחוקים, היא גם (ובעיקר) כלי, כלי לתקשורת. וכמו כל כלי, ככל שהיא תהיה טובה יותר, יהיה יותר קל לתקשר בעזרתה.
כלי תקשורת טוב, למשל, ימנע דו-משמעות. לא נרצה שיהיה שם שיכול לשמש לשני דברים שאפשר להתבלבל בינהם. לא נרצה שיהיה פועל עם משמעויות שאפשר להתבלבל בינהן. נכון, זה קורה, ומתמודדים עם זה בהצלחה, אבל אם אפשר להמנע מזה – מה טוב. אם אני אגיד "לקחת תמונה" במקום "לצלם", גם יצרתי כפל משמעות, וגם יצרתי בזבוז – שתי מילים במקום אחת. ואל תגרמו לי להתחיל לדבר על "מכנס", "משקף", "סנדל" וכו'. שאני לא אשלח אתכם לרכב על אוֹפַן.
מילים חדשות (תחדישים) צריכות לשרת גם עוד מטרה – שכל דובר של השפה יוכל להבין אותן גם אם הוא לא שמע אותן קודם. האקדמיה מקפידה על כך עד כמה שאפשר, לפי מה שראיתי. עברית טובה לזה, בזכות שיטת השורשים והבניינים. למשל, אם נסתכל למעלה – כל דובר עברית יבין ש"פַּצְחָן" הוא מישהו שמפצח דברים. בלי הקשר זה נראה מוזר, אבל בתוך הקשר של האינטרנט, זה מקבל משמעות.
חוץ מזה, שפה היא חלק מתרבות. הבדלת השפה משרתת את הבדלת התרבות. אני לא אוהב את זה שיש לנו חברות עם שמות כמו HOT, yes, Cellcom, Orange (Partner), Netvision, וכו'. מה רע בעברית, רבאק? מה רע ב"בזק", ב"ברק" וב"פלאפון", ההלחם הנחמד בין "פלא" העברי ל"טלפון" המושאל מאנגלית? ("קווי זהב" זה עברי אבל מכוער) ואני יודע שאני נשמע לפחות בן 60 כשאני אומר את זה (ציינתי שיש לי בגרות ביידיש?), אבל זה באמת "מדלל" לנו משהו בשפה ובתרבות. אני לא מתיימר לדעת מה ההשפעה. את זה יגידו היסטוריונים בעוד 50-100 שנה.
ולסיום, המילה המחשבית שהכי נאנסה בשביל להכנס לתבנית עברית: ללנקג'! (To link)
