שתי נשים מגיעות ביחד למסיבת תחפושות…

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

אני נוסע בעיר… (קרה באמת! ברח' פרדס משותף ברעננה)

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

שניהם מקוריים שלי. כל הזכויות שמורות. זה לא שאני לא חובב Creative Commons כמו שפשוט אין לי כח למצוא רישיון מתאים. רוצים להשתמש בזה? פנו אלי דרך ה"צור קשר" למעלה, אני מאוד זמין. לא שאני חושב שמישהו אי פעם ירצה להשתמש בזה…

קראתי את הכתבה "כמה מסובך להעתיק קבצים ב-Windows?" ב-ynet, וזה היה נחמד, לא הכתבה הכי מהפכנית שקראתי, אבל כדרכו של ynet, גם זה עורר רגשות ויצרים קדמונים אצל המגיבים, והתפרסמו כמה תגובות מתרגשות, כמו תגובה 14.

מי שלא חנון מחשבים, כנראה שזה לא ידבר אליו בכל מקרה, אבל מי שכן, יודע שמה שכתוב בתגובה הזאת נע בין חוסר הבנה של הכתבה, לבולשיט תלוש מהמציאות, וזה היה כ"כ בוטה (וגם כ"כ משולהב ביחס לכתבה האנמית) שכאמור, הייתי חייב לחלוק. אז אני לא אציין מה בעייתי בתגובה, אני אתן לכם לשפוט לבד. ואני מתנצל בפני מי שזה לא מעניין אותו.

כמעט. אותי כן. וכנראה שגם את "הארץ", כי הם ה-RSS פיד האתר היחיד שמדווח על זה, עד כמה שראיתי. בכל מקרה, אני לא אכתוב על זה יותר מדי, רק תסתכלו בכתבה הזאת.

מסתמן: יישום המלצות ועדת שוחט יידחה; הדיון בממשלה יערך רק בפברואר

ציטוטים חביבים עלי:

הזוכה בפרס "כן, בטח":

יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, הפרופ' משה קוה … הוסיף, שאם הממשלה תדחה את אישור הרפורמה לפברואר, "נדחה את פתיחת שנת הלימודים לאותו תאריך"

הזוכה בפרס "הם לא עובדים בשביל הממשלה?":

משרד האוצר הודיע באחרונה, שאם הממשלה לא תאשר את הצעדים הכלולים ברפורמה, הוא לא יעביר לאוניברסיטאות ולמכללות את תוספות התקציב שהובטחו להן בעבור יישום המלצות הוועדה.

(ליחצו להגדלה)

קראתי את הכתבה הזאת בנענע, וזה עניין אותי מאוד.

רק מה, נראה לי שהם מתייחסים לסימפטום ולא לבעיה. אצטט חלק:

"…תיאוריה אחת משכה את תשומת ליבה: בטחון עצמי גבוה מתקשר להצלחה; כלומר, אנשים שמשוכנעים כי יש בכוחם לעמוד במשימה – אכן עומדים בה.

הבעיה היא שמרבית הנשים, לרבות אלו שלמדו מדעי המחשב, חשות בטחון עצמי נמוך בהרבה בכל הנוגע למיומנויות המחשב שלהן לעומת גברים.

לאחר שביצעה מחקרים בקרב קבוצות של סטודנטים משני המינים, הגיעה בקווית' למסקנה, כי בתיאוריה אכן יש ממש, וכי מרבית התוכנות, לרבות וורד,אקסל ודומותיהן – בנויות בצורה המחייבות קבלת החלטות שמקורן בביטחון עצמי רב, ולא מותירות מקום לספק. אולם כחוקרת המתמחה במדעי המחשב, מאמציה הופנו לניסיון לשנות את עולם התוכנה, כך שיתאים גם לנשים."

אז מה הם אומרים פה בעצם? לנשים יש פחות בטחון עצמי. אז בואו נעשה שתוכנות לא ידרשו בטחון עצמי!

רבותיי – בטחון עצמי זה לא גרוגרת, אפשר להיות אישה גם אם יש לך אותו. זה לא איזו עובדת חיים בלתי ניתנת לערעור, שלנשים יש פחות בטחון בהצלחתן. יש משהו שגורם לזה, משהו שאפשר לשנות, משהו שצריך לשנות, ולא להנציח. כי זה ש"בטחון עצמי גבוה מתקשר להצלחה" זה נכון בכל תחומי החיים, לא רק מול אקסל, בעוד שלא בכל תחומי החיים אפשר "לרכך" את הדרישה הזאת כמו שהיא עשתה במחקר שלה.

אז אולי במקום לרפד להן את הקירות, תנו להן כתפיים חזקות יותר? רק לי זה נראה טריוויאלי?

או שזה חלק מהמגמה האמריקאית של "אל תאשים את עצמך"? אני לא יכול לכתוב, יש לי דיסלקציה. אני לא יכול להיות שמח, יש לי חוסר איזון כימי במוח. אני לא יכול לשפר את התנהגות הילד שלי – הטלוויזיה הרסה אותו. אני לא גידלתי ילד רוצח – משחקי המחשב עשו אותו אלים.

נכון, יש מקרים שבהם באמת אי אפשר כי יש דיסלקציה, או כי יש חוסר איזון כימי במוח (ואני מכיר אישית כאלה), אבל האמת היא שהרבה, אם לא רוב, האנשים שמשתמשים בטיעונים האלה, משתמשים בהם כתירוצים להסרת האחריות על חייהם מעצמם. רוצה להיות חכם, נחמד, רגוע, שמח, בטוח ורהוט? תעשה את עצמך כזה! זה שזה לא קל לא אומר שאי אפשר.

אני סטודנט באוניברסיטת ת"א, במסלול מוזר של כימיה ובלשנות דו-חוגי. בכימיה אני מתחיל שנה שלישית, ובבלשנות שנה שניה (פיצור עקב אילוצי מערכת), ואני מצהיר בזאת, קבל עם ועדה, שעד היום מעולם לא קרה שלא קיבלתי בבידינג את מה שרציתי. משקיעים 3 שעות מהחיים, בונים מערכת, בודקים אותה, בודקים שאין חפיפות במבחנים ע"י זה שרושמים אותם בלוח השנה, בודקים שדרישות-הקדם של כל הקורסים מתאימות לתכנית שבנית עד סוף התואר, ניגשים לבידינג, נותנים הרבה נקודות למה שלדעתך יהיה מבוקש, למשל תרגולים עם המתרגלים או השעות שהרוב יעדיפו, אם יש בחירה בזה, ומעט נקודות למה שיש בו פחות תחרות, כמו קורס בחירה שהוא פופולרי במידה בינונית, ונקודה אחת לקורסי חובה, או אפילו אפס, תלוי בפקולטה שלך.

בכל מקרה, השנה הבידינג שלי היה ממש מאתגר (במיוחד עם זה שמזכירה אחת ניסתה לשגע אותי, אחת שלחה לי לינק שבור שלא באשמתה, והאתרים של הידיעון כל הזמן נפלו, אבל לא רק בגלל אלו), ועדיין קיבלתי כל מה שרציתי. אני באמת לא חושב שאני עילוי בתחום הבידינג. שאני אכתוב מדריך מפורט לבניית מערכת וביצוע בידינג? יהיה קהל?

הטריגר לכתיבת פוסט זה: ראיתי ב"מעריב" כתבה שבה לכלכו לא מעט על הבידינג, ולמרות שלא לקחתי את זה אישית ממש, כי זו באמת מערכת הזויה, היה נראה לי שאנשים פשוט לא מצליחים להתמודד איתה ואז נדפקים, ובהנחה שלא יחליפו אותה בזמן הקרוב, אולי כדאי שמישהו באמת ילמד אותם להתמודד איתה ולא רק בהרצאת אוריינטציה של שעתיים בתחילת שנה א'.

והערת אגב לקוראיי חובבי השועל: אונ' ת"א, קבלו ח"ח, מערכות הבידינג ו"מידע אישי לתלמיד" פועלות מצוין בפיירפוקס! וקבלו הערה לתיק האישי – אתם משתמשים בחלק מהמקומות בעברית וויזואלית, שזה מעפן, וה-Virtual TAU פועל על פלטפורמט HighLearn, שמעבר לזה שהיא מיושנת (AJAX, מישהו?), היא לא פועלת על פיירפוקס כמו שצריך, וזה מעפן.

גזענות (ושנאת האחר, לאו דווקא על בסיס אתני) ברמה זו או אחרת היא טבעית ובלתי נמנעת, תמיד היתה ותמיד תהיה, ונובעת מהפחד הטבעי שיש לבני אדם ממה שזר להם, ומהנטיה שלהם להכליל דברים כדי להצליח להתמודד עם שפע המידע שבעולם.

הדרך למנוע גזענות היא לגרום לאנשים להכיר זה את זה. הרי תכל'ס, כולנו בערך אותו הדבר. בערך. ערבים, יהודים, שחורים, לבנים, הומואים, סטרייטים, גבוהים, נמוכים, נשים, גברים. כולם אותו חרא. בערך. לא בדיוק. יש קבוצות עם מנהגים שונים ואולי קווי אופי דומים, אבל זה לא ממש משנה. לא באמת. בדרך כלל. אם במקום להפריד את עצמנו אחד מהשני נדאג שהילדים שלנו יגדלו בסביבה מעורבת ככל האפשר, הם לא ירגישו שהאנשים האלה שונים, או זרים, הם פשוט יהיו אנשים. השוני הויזואלי ייתפס כמו ההבדל בין שיער שחור לבלונדיני, שזה משהו שאמנם יש עליו סטריאוטיפים, אבל רובם כבדיחות, זה לא משהו שבאמת אנשים מאמינים בו ופועלים לפיו.

ואפליה מתקנת, לדעתי, זה סוג של חרא. אם רוצים לשפר את סיכויהם של בני קבוצה מסוימת להתקבל לאוניברסיטה, למשל, צריך לכוון אליהם לפי דברים אובייקטיביים כמו מצב כלכלי, ממוצע ציוני בגרות של כל התלמידים בעיר שלו, או משהו כזה. כי אחרת, אתה מנציח את השוני שלהם, את זה שהם "האחר". כי בחור ערבי שמתקבל לאוניברסיטה כי הוא עני יותר, יודע שהוא יכול לצאת מהעוני הזה (ועזבו לרגע חסמים אחרים, זה לא קשור), ואז הוא יהיה כמו כל אחיו הסטודנטים, אבל בחור ערבי שמתקבל כי הוא ערבי, זה רק מקבע אצלו, ואצל אלו שסביבו, את הזהות שלו כ"ערבי", מישהו שונה ממך. ואת זה שהוא ערבי הוא לא יכול לשנות – וגם לא צריך! כי זה לא משהו שצריך להיות רלוונטי לקיומו בחברה. ואני סתם בחרתי ערבי, באותה המידה זה היה יכול להיות הומו, או אישה, או עולה חדש יהודי. נכון, זה לא גורף, יש מקרים שבהם לתת עדיפות לקבוצה מסוימת יכול לעבוד – אבל לדעתי הם היוצאים מן הכלל, ובהרבה מקומות שוקלים את האפשרות הזאת כי לבחון נתונים אחרים זה קשה יותר.

יש אנשים ומוסדות שזה מפחיד אותם. חס וחלילה שהבת הלבנה שלהם תראה את הילד השחור כשווה אליה, הם עוד עלולים להתחתן! חס וחלילה שהבן היהודי הטוב שלהם ירגיש בנוח עם הבת הגויה של השכנים, הם גם עלולים להתחתן! התבוללות! רחמנא ליצלן! הגישה הזאת, שאני אמנם מבין אותה (כי לכל אחד נוח עם התרבות שלו והוא מפחד ממה שיקרה לה אם "ידללו" אותה אנשים מתרבויות אחרות), מתדלקת את השנאה והפחד מהאחר. אני חושב שכן, איפשהו, הימנים בארה"ב שלא רוצים שהומואים יוכלו להתחתן עושים את זה כי אין להם מושג מה זה בכלל הומו, הם מפחדים מזה, כמו שסטיבן קולבר אומר בצחוק – "They're trying to turn me gay". אם הם היו בסביבה שיש בה הומואים, הם לא היו מפחידים אותם, כי הם היו רואים שלא כל הומו מנסה לזיין אותם בתחת כשהם מסתובבים.

הנושא הזה מעצבן אותי.

רעיון טוב: לדבר בטון רך

רעיון רע: לדרוך על בטון רך

מטורפים לגמרי. למי שלא מצליח להבין, הבחור שואל שאלה מעצבנת וחורג מכללי הדיון, ואז עוצרים אותו (מעניין על מה. ייאמר לזכותם שכנראה שהוא עשה בלאגנים כבר מחוץ לאולם, לפי חלק ממה שקראתי), הוא מתנגד למעצר, אבל הם מורידים אותו לרצפה, על הבטן, ואוזקים אותו די בקלות, ואז, כדי שהוא ישתוק, הם מחשמלים אותו, זאת בזמן שהם היו יכולים להוציא אותו מהאולם בקלות (כמה שוטרים היו שם, על בנאדם אחד? 5? 6?). שימו לב שהם מאיימים עליו בחישמול ("you'll be tasered!"), כך שברור שהם לא עושים את זה כי הוא מהווה סכנה. רק כי זה יותר נוח להם. לי, לפחות, די ברור שהם סתם רוצים להעניש אותו על זה שהוא עלה להם על העצבים.

(דרך סלאשדוט)

הערה: אני לא אומר שכל האמריקאים מטורפים או משהו כזה, למרות הכותרת. ברור לי שגם בישראל קורים דברים כאלה, והרבה יותר גרועים. אבל היי, אם שם מראים בחדשות איך אנחנו תוקפים בעזה אבל לא איך הם יורים עלינו טילים כל הזמן, גם לי מותר בבלוג הקטן שלי לכתוב שהם מטורפים על סמך מעשיהם של כמה שוטרים. לא שאני אומר שזה מוצדק או לא מוצדק לתקוף בעזה, אבל בטח לא מוצדק להתעלם מזה שפאקינג יורים עלינו טילים כל הזמן.

וחוץ מזה, אם הכותרת היתה "שוטרים מחשמלים בחור ש… בלה בלה בלה בלה…", כמה מכם היו נכנסים הנה?

כרגע קראתי ב"הארץ" כתבה שבעצם אומרת שהטענות של וועדת שוחט על מיקומנו מבחינת שכר לימוד בעולם הן לא נכונות (לפי המדד שבחרו בדו"ח הזה, יהיה מה שיהיה). אני תוהה אם עכשיו ארגוני הסטודנטים השונים ישתמשו בזה בשביל להגיד "אמרנו לכם".