אני אפתח אתר לממכר מזון דרך האינטרנט. אני אקרא לו hamazon.com.

טוב, לא יודע אם חצי, אבל חלק נכבד. אצל אראלי. נוסטלגי בטירוף…

שלחו לנו לינק לזה מאגודת הסטודנטים. הנה זה: http://my.ynet.co.il/pic/news/752007/index1.htm

הפרשנות שלי: ההסכם הזה בעצם אומר "אנחנו נעשה מה שאנחנו רוצים, מתי שבכל מקרה התכוונו לעשות את זה, ואתם מתחייבים לא להתלונן על זה. בתמורה, קבלו הנחה חסרת משמעות רק למי שלומד עכשיו, ואחריכם המבול".

אני לא מבין למה יש סטודנטים שחושבים שזה מספיק טוב. באמת לא יכול להבין.

למה כל הסכם שהוצע לסטודנטים עד עכשיו (לפי העיתונות) כולל הורדה בשכר הלימוד לסטודנטים שלומדים עכשיו, ואז יישום של וועדת שוחט בלי לשאול שאלות? הם לא מבינים שהשביתה הזאת היא לא בשביל שכר הלימוד שלנו, אלא בשביל העתיד?

האמת, יש מצב שהם לא מבינים. אנשים מסוגלים להבין רק מה שהם היו מסוגלים להרגיש ולעשות בעצמם, ויש סיכוי לא רע שהאנשים בממשלה לא מסוגלים להבין מה זה אומר, להקריב משהו עכשיו בשביל העתיד.

אני כנראה סתם אופטימי/פסימי, אבל עצם זה שזה לא תסריט דימיוני כבר אומר משהו.

לפני כמה חודשים, שמעתי ברדיו שיר שהיתה בו את השורה "אל תלכי לבדך"… אני חושב שזה היה של מאיר אריאל.

בכל מקרה, מה שעבר לי בראש היה: "Alt-L חִי לבדך…", ביחד עם תנועת האצבעות המתאימה.

קיבלתי ספאם פוליטי! אני מודה, כששמעתי ברדיו שפרץ פותח בקמפיין לטיהור שמו בעזרת דו"ח וינוגרד, חשבתי שזה פתטי, אבל לא האמנתי שמישהו שם אידיוט מספיק בשביל לחשוב שספאם הוא הדרך! טוב, זה לא שלא חשבתי שהם אידיוטים מספיק. זה פשוט שלא חשבתי שהם יחשבו על זה. אבל כנראה שהם לא יודעים כמה שאנשים שונאים ספאם, כמו הרבה מפרסמים אחרים. מה אומר החוק בישראל? אם זה אכן חלק מהקמפיין של פרץ, אי אפשר לתבוע את מי שאחראי על זה איכשהו? (לפרץ יש חסינות, אז אני לא שואל בכלל)

לפרטים הטכניים: ההודעה נראית ככה (לחצו להגדלה):

היא הגיעה לשרת שלי מה-IP הזה: 200.78.117.240, שמצאתי אותו ברשימה של שרתי פרוקסי פתוחים, מה שאומר שזה בטוח ספאם, כי אף אחד לא שולח מייל לגיטימיל מפרוקסי אנונימי. חיפוש של הכתובת בג'ימייל שממנה זה הגיע (tguvot2doch@gmail.com) העלה אותה ברשימה של ספאם, רק תוצאה אחת, כי זה טרי, כנראה. שימו לב שברשימה הזאת ההודעה הגיעה מ-IP אחר – 12.214.103.253 – עוד סממן של ספאם.

אם זה אכן אנשיו של פרץ, אז הוא אחראי לזה, ושיכנסו בו בתקשורת טוב טוב. לא שזה הדבר הכי גרוע שהוא עשה, אבל זה לא אומר שצריך להתעלם מזה.

(כן, כי כששלוּחיך עושים משהו, אלא אם זה בניגוד להוראותיך, אתה אחראי לזה, ככה זה עובד)

מי שרוצה את ההודעה המקורית, שיפנה אלי בתגובות/מייל/בטופס צור קשר, ואני אשלח לו אותה. אני לא רוצה לשים את זה ב-web כי זה עלול למצוא את דרכו למנועי חיפוש, ואז ספאם עלול לעבוד, וזה לא מצב שמישהו מאיתנו רוצה.

סוג-של-בהמשך לפוסט הקודם, היום הייתי באוניברסיטה, והזדמנה לי תמונה נחמדה מהיציאה הדרומית של הפקולטה למדעים מדויקים.

מסדרון ריק, רק חתולה יושבת באמצע ומשגיחה על העניינים.

(ליחצו על התמונה לגרסה מוגדלת, או כאן לגרסה הלא-חתוכה)

(צולם במצלמעפון* נוקיה 6230i)

*מצלמעפון = מצלמה+מעפן+טלפון

וגם הערה קטנה, חדש בבלוג: מנוי באימייל. לפרטים, התיבה בצד שמאל קצת למטה.

על הכתבה הזאת. חשבתי שכדאי לשים את זה גם פה…

כותרת התגובה: טוב מאוד!

המאבק הזה הוא לא על שכר לימוד, והוא לא על תקציב האוניברסיטאות, הוא על העתיד של המדינה. הבעיות באקדמיה, המשבר בחינוך היסודי והעל-יסודי, הפשלות בביטחון, מערכת הרווחה הכושלת, מערכת הבריאות המסובכת – כולם סימפטומים, סימפטומים של שתי בעיות בניהול של המדינה:
1. לא חושבים על מה יהיו ההשפעות ארוכות הטווח של כל מהלך. אם הוא נראה טוב בתקציב של השנה הזאת – הולכים עליו. הפרטה? מצוין, המדינה מקבלת כסף! למי אכפת מה יקרה לתשתית הזאת בעוד עשר שנים. קיצוץ תקציב? מצוין, פחות הוצאות! למי אכפת שבגלל זה יהיו עוד אלף ילדים שיזכו לחינוך קלוקל ויעדיפו חיי פשע, או לחילופין לעזוב את הארץ (אם יש להם שכל)?
2. המדינה מתנהלת כמו עסק, ולא כמו מדינה. כיום, מה שמעניים את המנהיגות זה הכסף. כמה כסף נכנס, כמה כסף יצא. כמו בעסק. הכסף הוא המטרה. מה שצריך להיות במדינה, זה שמעניין אותה טובת התושבים. הכסף הוא האמצעי.

שביתת הסטודנטים, מחאת המילואימניקים, וועדת וינוגרד, ההשבתות בתיכונים – כולן מצביעות על אותו משבר. תפיסה מנהיגותית שחייבת להשתנות, ועכשיו, כי "אחר כך" כבר מאוחר מדי.