הבעיה העיקרית שלי עם עניין ה"משתמטים"
נכתב ב-28 באוגוסט 2007, 12:01 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי
5
יש פה בעיה הגדרתית-טכנית. כל מי שהצבא שחרר אותו אינו "משתמט". אם הוא שיקר בשביל שהצבא ישחרר אותו, אנא, שהמדינה תתבע אותו בבית המשפט, והעניין יתברר. אם אין הוכחות, אזי הוא חף מפשע, מכיוון שלא הוכחה אשמתו. מסריח? אולי. אבל המדינה לא יכולה להתנהל ברגשנות אלא לפי הכללים. רוצים לשחרר פחות אנשים? אז תשחררו פחות אנשים, אל תילחמו באלה שכבר שיחררתם. זה כמו לתת למישהו מאה שקל ואז לכעוס עליו שהוא לקח אותם.
משתמטים הם רק מי שבאו לבקו"ם, אמרו "לא רוצה להתגייס", ישבו בכלא וכו', עד שהצבא זרק אותם על אי התאמה. הם באמת משתמטים, ואם הם 2% מכל מחזור גיוס אני אופתע.
ואם כבר אני כותב על הנושא, אז: מה הקטע עם לרדת על ג'ובניקים? בתור ג'ובניק במיל' (ובאמת במיל', עוד מעט אני רס"ל מרוב מיל'), אני אומר: לכן תזדיינו! אני עשיתי כל מה שהצבא ביקש ממני, ויותר, תרמתי מכל הלב, עבדתי קשה, יזמתי, הדרכתי, התנדבתי, ויותר חשוב מהכל: עשיתי את התפקיד שהצבא בחר עבורי, ולא בחרתי אותו בעצמי. אז בגלל שהלכתי כל יום לישון בבית, זה אומר שאני "שווה פחות"? בגלל שהיה פחות סיכוי שאני אמות ואפצע זה אומר שאני לא תרמתי? באמת, לכו תזדיינו. מי שלא עשה את העבודה שלו כמו שצריך, תבקרו אותו עד מחר וזה יהיה לגיטימי, אבל להעביר ביקורת על מי שעשה כל מה שדרשו ממנו (ויותר), זה צבוע ומגעיל – אם אתם רוצים, תעבירו ביקורת על מי שלא דרש מספיק.
ועוד כמה נקודות:
- אני יודע שיש מי שיאמרו ש"ג'ובניקים" מתייחס בעינהם לכל מפעילי הממטרות שבאים ב-9 והולכים ב-12 ומאוננים באמצע, אבל גם להם אני מציע ללכת להזדיין. תאשימו את הצבא שמקצה כאלה תפקידים מפגרים לאנשים. זה שוב כמו לכעוס על מי שהציעו לו 100 שקל והוא לקח אותם. תנו לעצמכם כאפה!
- זה שאני אכלתי בבית 2 ארוחות ביום, וישנתי בו, רק אומר שהייתי פחות נטל על צה"ל, מבחינה כספית, ויותר נטל על אבא שלי. אז נכון, גם אני הרווחתי מזה, זה אומר שזה רע? יש אנשים שמאמינים שכל מה שטוב לחייל הוא רע למערכת, וההיפך. גם להם אני מציע ללכת להזדיין, ולו בגלל שהם כנראה לא קיבלו כבר הרבה זמן, לכם הם כאלה שמוקים עצבניים. להשאיר כל לילה בבסיס את כל החיילים זה בזבוז כסף עצום, כסף שאין למדינה. ככה ההורים שמחים לקבל את ילדיהם הביתה, והצבא שמח לתת אותם. כולם מרוויחים. לסבול זה לא ערך עליון בצבא.
- אם מישהו מוכן שתהיה אפילו התאבדות אחת נוספת בשנה בצה"ל, תמורת זה שיגייסו את כל אלו שמקבלים בקלות רבה מדי פטור משירות מהקב"ן. שירים את ידו. ואז יוריד אותה במהירות ויתן לעצמו כאפה.
יום נעים!
בעצם, אתה מציע לדי הרבה אנשים ללכת להזדיין ולהוריד לעצמם כאפה. וזה בסדר, כי לרובם באמת מגיע.
אה, נוימן. האיש שאומר את מה שכולנו חושבים אבל לא יכולים להגיד כי יש לנו אינטרס מובהק כי אנחנו משתמטים. סליחה, שקרנים.
כן, מזל שעשיתי שירות צבאי מלא+קבע+מילואים, אז אף אחד לא יכול לקרוא לי עוכר ישראל.
זה אחלה פוסט. בעיקר בגלל הנקודות בסוף, להן משום מה נתת את המקום הפחות חשוב ("ועוד כמה נקודות"). "הבעיה העיקרית שלך" זה טיעון מוכר שאתמול אף קראתי אותו בעיתון מפיה של טמירה ירדני, ראש טדי הפקות (אשר אמונים על כוכב נולד).
לא שאני לא מסכים עם זה – הצבא *לחלוטין* שחרר את האנשים האלה, וזה פתטי לחלוטין שאהוד ברק או הרמטכ"ל או כל רם-מעלה אחר מתבכיין על כך. כי כמו שכתבת, "המדינה לא יכולה להתנהל ברגשנות אלא לפי הכללים" (וזה כל כך לא טריוויאלי, לדעתי גם עבור רבים ממשרתי הציבור, וזה כל כך עצוב, אבל כל כך).
אך הזעקה (אחחחח, שנים חיכיתי להשתמש במילה הזו, אני מרגיש כל כך חלק מהקונצנזוס עכשיו) האמיתית מגיעה מה"עם". אלו אותם 70 האחוזים שהצביעו 'למנוע!!1' בסקר הסלולרי של ידיעות אחרונות לשאלה: "האם לדעתך יש למנוע השתתפות מועמדים אשר לא שירתו בצה"ל בכוכב נולד".
הנקודה העיקרית של מה שאני אומר- להם, ל"עם", בניגוד לאנשים הרשמיים המייצגים את המדינה, מותר להתבכיין. בשביל זה הם פה. ומכיוון שהם ה"עם", והם הרבה ,אי אפשר להתעלם מהם כל כך בקלות.
מבחינתי, כל מה שכתבתי עכשיו מסתכם בהכרה שההסבר "הצבא שחרר את האנשים הללו ולכן הם לא משתמטים" הוא בתכל'ס לא יותר מבריחה לפתרון סמנטי (מוצדק בהחלט). כי בסופו של דבר, האנשים מגחכים בזעם ואומרים "יופי, אבל כולם יודעים שמרינה וכל החברים המחורבנים שלה מורחים את הקב"ן", ולאף אחד מהם אין זין להתחיל להגיש תביעות על קב"ניסטים מדומים (אם בכלל אפשר לעשות דבר כזה). אז הם "יודעים את האמת", ולכן יש בהם זעם שאי אפשר להרוג באמצעים הסמנטיים הללו.
והאמת האמיתית מהי? בתכל'ס? שגיוס חובה זה רעיון דפוק להחריד, וצה"ל לא צריך כל כך הרבה חיילים (את התפקיד שאני עושה בשלישות, שנחשב לרציני ואחראי, יכלה להחליף תכנת מחשב משוכללת שהממר"מניקים והלש"ם וכל אלו יכלו להמציא ב…חצי שנה? ובכך לחסוך מדור שלם של שלישות שטותית. ואני עושה תפקיד חשוב, איכשהו, כאמור. הבזבוז בצה"ל עצוב ומחריד).
מה שכן, אני חייב להתלהב מהאבחנה שאתה מעלה בסוף, לגבי זה שנהיה קטע כזה שלסבול בצבא זה אשכרה ערך עליון. השירות שלך זה לא לישון כל הלילה ואז מקפיצים אותך לפעילות? יצאת גבר. אתה ג'ובניק עם שעושה 8:00-17:30? חרא שכמוך, איך אתה לא מתבייש. לגבי זה אני מרגיש בכלל ווייבים נוראים מהטרנד הנבער הזה של ה"משתמטים": "כן! לא חייבים להשתמט! אפשר גם להיות ג'ובניקים! כאילו, טוב, אתם לא רוצים לרוץ בג'בלאות, נניח, אז תשבו במשרד לפחות או שתהיו נהגים או אפסנאים וכו'. זה נורא קרוב להשתמטות אבל יש לכם גושפנקא שעשיתם צבא.
~אייקוןמקיא~
בקיצור, כנזכר לעיל, יאללה, זדיינו.
פוסט נהדר, כל מילה בסלע. גם אני הייתי ג'ובניק, אבל חושב שתרמתי הרבה מאד לצבא בתפקיד בו הייתי.