נלוז

נכתב ב-29 באוקטובר 2007, 9:12 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי

7

הארץ: חברת "עלית קופי טו גו" הגישה תביעת דיבה על סך חצי
מיליון שקלים נגד שלוש מלצריות המוחות על תנאי ההעסקה בבית הקפה הממוקם
ליד אוניברסיטת ת"א

זה מגעיל אותי. הם יודעים שאין שום סיכוי שהבחורות האלה יוכלו לשלם כזה סכום, משמע, התביעה נועדה להפחדתן בלבד, ואם אכן כך הדבר, השופט צריך לזרוק אותם מכל המדרגות ולהואות להם לשלם הוצאות למלצריות כולל בזבוז הזמן שלהן וקנס של רבע מיליון שקל למדינה על שהיתה להם החוצפה לבזבז את הזמן של בית המשפט בכך שהם משתמשים בו ככלי הפחדה. ואני יודע שבישראל לא פוסקים כאלה סכומים ובצורה כזאת, אבל זה לא אומר שלא צריך לעשות את זה.

כל זאת, כמובן, אם אכן מה שנטען בתביעה לא נכון. אם זה כן נכון, אז אני מניח שזה חצי מוצדק – הרי נגרם לבית-הקפה נזק עצום מהשביתה, ממש ריק שם, לפי הדיווחים. ולמה רק חצי מוצדק? כי כשחברה גדולה וחזקה כמו "עלית" תובעת שלוש מלצריות, שהן כנראה סטודנטיות נאבקות, על חצי מיליון שקל, אפילו אם הן גרמו בעקיפין להפסד כזה לחברה, זה מסריח. מאוד.

מה גם, שזה לא שהן לקחו מהחברה כסף. הן רק הקשו עליה להרוויח. זה עדיין לא בדיוק אותו הדבר. לא בדיוק.

חוץ מזה, מבחינת יח"צ, חברה גדולה שתובעת 3 סטודנטיות מסכנות לעולם לא תראה טוב, אפילו אם זה כדי "להגן על שמה הטוב של החברה". זה פשוט טעות.

גילוי נאות: הכותב חושב שקופי טו גו זה בית קפה די מעפן, שנהנה מהמיקום שלו ותו לא, ושיש בו מלצריות שמסוגלות להציע לך "לימונענע בלי נענע" ולהתעקש שזה לא לימונדה, זה לימונענע בלי נענע!! וזה אכן קרה לי.

תגובות (7)

מעבר לעובדה שהחברה יורה לעצמה ברגל על ידי פגיעה בעובדים ועל ידי יצירת דימוי שלילי, אני בספק ששופט כלשהו ימצא את הטענות שלה כמוצדקות.
והטענה שלך כי התביעה נועדה להפחדה ועל כן פסולה היא שגויה לדעתי. אם כל תביעה בסכום אסטרונומי היה מקבל יחס כזה, RIAA לא היה זוכה בתביעות שבהן זכה. גם במקרים של התביעות האלה לא הוכח נזק לתובע, ובכל זאת נפסקו לטובתו סכומים עצומים בכיסם של אזרחים פרטיים קשי-יום.

בתביעות זכויות יוצרים ולשון הרע יש סכום מסוים שהשופט יכול לפסוק גם ללא הוכחת נזק. הסכום הזה אינו חצי מיליון שקל, בישראל (למרות שאם יש לך 50 מפ3ים לא חוקיים, הוא יכול להגיע לזה כי זה 10000 ש"ח לכל הפרה).

(אבל אני לא עו"ד)

אבל אני כן, עוד מעט! ;-)
(טפו טפו טפו)
(אכן, התייחסתי רק למשפט האחרון שלך)
(זה כי אין לי שום דבר חכם לומר. מפתיע!)

ברור ש־"לימונענע בלי נענע" זה לא לימונדה; בלימונדה יש גם "נדה". כנראה "נדה" זה מרכיב חשוב ביצירת לימונדה. מה שכן, תתעודד, יש לך לפחות לימו.

לדעתי המלצרית התכוונה שהלימונענע זה ברד, ז"א, בניגוד ללימונדה שהיא נוזל, ועל כן, לימונענע בלי נענע זה לא לימונדה כי זה כן ברד.

למסקנה הזאת הגעתי אחרי הרבה זמן שתהיתי מה לעזאזל עבר לה בראש, אם בכלל. :)

אני זוכר את המקרה עם הלימונענע…
ואם אני זוכר נכון, המלצרית אמרה דוקא שהלימונענע הוא בלי לימון (שזה, ד"א, אבסורד יותר גדול – כמו להזמין מנה עיקרית ולקבל רק את התוספות בצד)…
כי אחרי זה הזמנתי תה עם נענע ושאלתי אותה אם הוא יהיה עם תה… היא לא הבינה את הבדיחה ):

כן? בלי לימון? איך זה אפשרי? :) טוב, אני יותר סומך על הזיכרון שלך מאשר על שלי, זה בטוח…