דורה כתבה על האתר החשוד ניידות.נט, ועל כל מה שמאחוריו. להלן תגובתי:

OMG, דורה, את כ"כ צודקת, ואני חושב שזה מבחיל אפילו ש"הם עושים את זה כל הזמן" ו"כולה שיווק". שיווק שיווק, אבל הם מנסים להטעות אנשים. מנסים לחבל ביכולת שלהם לקבל החלטות מושכלות ע"י הטייתם, בין אם באמצעות מספרים מבלבלים וחלקיים, ובין אם על ידי קישור לאלמנטים "רגשיים" כמו משפחה, בית, וחרא כזה, או להגיד ש"הכוכב זה אתה". אפשר למרוח ליפסטיק על החזיר הזה עד מחר אבל הוא עדיין יסריח, הם מנסים להטעות, ואם זה היה כ"כ תמים ולגיטימי כמו שמנסים לצייר את זה, לא היו עושים את זה כאילו זה משהו אחר.

וזה לא כאילו אני, אדם פרטי, אפתח אתר שלא יגלה את מטרתו האמיתית. זכותי, וגם זכותם (מבחינה חוקית. אני מניח. אינני עו"ד). הם חברה מסחרית, ציבורית, גדולה וחסרת רגשות, ויותר מזה: הם זכיין של מדינת ישראל, מה שאומר שהם חלק מאוליגופול מאוד מצומצם של חברות סלולר, שכל מי שעיניו בראשו רואה שאין בינהם תחרות ב-99% מהזמן ומהנושאים. אותו הדבר בדיוק יכול להאמר לגבי הבנקים, חברות הביטוח, וכו'.

ועל כן, בא לי להקיא על כולם.

זה מעורר בי תהייה נוספת: מה קורה אם אני חושב שמישהו ממש מגעיל, ומחליט להקיא עליו? נניח, חבר כנסת מסוים? לא שאני אי פעם אעשה את זה, אבל מעניינת אותי השאלה המשפטית. נניח שלא אמרתי לאף אחד בעולם אי פעם שאני אפילו חושב שקיימת אפשרות לעשות את זה או שיש לי רצון לעשות את זה, ואי אפשר להוכיח ממעשיי האחרים שהיתה לי כוונה לעשות את זה. פשוט הייתי שם, עמדתי ליד האדם, ואז תקפה אותי בחילה נוראה והקאתי עליו. אפשר לעשות לי משהו? לא נראה לי הגיוני שכן… להקיא זה לא משהו ששולטים בו, בגדול. לא? או לפחות, לא משהו שהחוק יכול לדרוש ממך לשלוט בו.

(איך דרדרתי את הפוסט הזה מנושאים כלכליים-מוסריים להפרשות. איזה כיף!)