בהקשר של שביתת המרצים, ראיתי שעולות מדי פעם טענות שעיקרן הוא שלא משנה אם מסכימים עם טענות המרצים או לא, הסטודנטים צריכים להתנגדת לשביתה שלהם, כי היא פוגעת רק בסטודנטים. הטענה הזאת היא בהכרח או מטומטמת או רמאית, ואני אסביר:

אם אתה באמת מסכים עם המרצים, או לפחות לא מתנגד לטענותיהם העיקריות מספיק בשביל לומר שכל המאבק שלהם לא מוצדק (ולא רק בגלל איך שהוא מתנהל), אז וודאי תסכים שהם חייבים לבחור בדרך מאבק שתוביל לתוצאות. הם מנסים דיונים כבר כמה שנים וכלום לא יוצא מזה, אז חייבים שביתה. אז השאלה היא מה להשבית. אם אכן לא נרצה שהמאבק יהיה "על גב הסטודנטים", אז אפשר להציע שהם ישביתו את המחקר, ורק ילמדו. הבעיה עם ההצעה הזאת הייא שזו הצעה מטומטמת (אפשרות מס' 1), כי אין מצב שמישהו שחי במדינת ישראל מספיק זמן בשביל להיות סטודנט, לא יבין למה משרד האוצר לא ישים על השבתה של המחקר האקדמי באוניבסיטאות, גם אם היא תימשך שנתיים. זה פשוט לא יזיז להם, ולכן אי אפשר להציע דרך פעולה כזאת.

אם, לעומת זאת, אתה לא מסכים עם הטענות והדרישות של המרצים כלל, ולכן כל המאבק שלהם הוא לא קביל בעיניך (גם אם זה היה ע"י הוספת שעות לימוד או ע"י חלוקת שוקולד), אז מן הראוי שתתקוף אותו באופן ענייני לנקודות המחלוקת שיש לך עם המאבק, ולא תזנב בו בצורה פחדנית ותנסה לשתול לאחרים רעיונות מטומטמים בראש, כמו ש"כן יאבקו, אבל לא על גב הסטודנטים", כי לטעון שזאת המחלוקת שלך, כשהיא בעצם משהו אחר, זו רמאות (אפשרות מס' 2).

קיימת, כמובן, אפשרות שלישית, שהיא השבתה של הלימודים והמחקר והכל, ז"א, השבתה מלאה של עבודתו של סגל הבכיר. למען האמת, אני לא רואה מה ההבדל בין זה ובין השבתה של הלימודים בלבד, כי (א) מה זה יהיה יותר טוב לסטודנטים ו(ב) למה זה יותר ישפיע על האוצר. מי שמציע את זה רק רוצה שהמרצים גם יפגעו בעצמם בשביתה ולא רק בסטודנטים, שזה קצת דבילי, כי מה זה משנה לך כסטודנט אם המרצה שלך מקבל משכורת בזמן שהוא מלמד אותך, או לא? אני לא מאמין שזה יגרום להם לקצר את השביתה או משהו כזה, כי הם יהיו לחוצים לחזור לעבוד.