הבחירות הקרבות
נכתב ב-27 באוקטובר 2008, 12:49 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי
8
אם נניח שיש 3 מתחרים אמיתיים (ברק, ביבי ולבני), אז בעצם יש לנו שני ראשי ממשלה כושלים מהעבר, ואחת שעוד לא נכשלה ונחשבת כוכבת. אז אני חושב, למה להצביע לשניים שכבר נכשלו (וביבי אפילו יותר מברק), אם אפשר לתת הזדמנות למישהי חדשה? אז נכון, היא עומדת בראש מפלגה מסריחה, שאין לה ממש אידאולוגיה מעבר ל"אנחנו לא הליכוד ולא העבודה", אבל תכל'ס, כמעט לכל חברי הכנסת שלנו אין אידאולוגיה מעבר ל"אני אדאג לאינטרס של הבוחרים שלי, ורק שלהם". ומה, אני אצביע מרצ? הירוקים? עלה ירוק? לצערי הם חסרי משמעות. בכלל, שני האחרונים צריכים להתאחד עם מרצ למפלגה אחת שאולי תצליח לקבל עוד 2 מנדטים. לוותר על הדעות היותר קיצוניות שלהם ואולי להצליח לעשות איזה שינוי חברתי/סביבתי קטן.
בכל מקרה, בניגוד לבחירות הלא-ישירות הקודמות בהן הצבעתי, הפעם אני רוצה להצביע לפי ראש הממשלה, ולא לפי הכנסת. וזה אומר להכניס "קדימה" לקלפי בידיים רועדות.
והגמלאים? אני חושב שכל מי שהצביע להם אוכל את עצמו. חבורה של עסקנים פוליטיים בלי אג'נדה חוץ מהתחת של עצמם.
מה דעתכם?
והערה: מי שעונה עם טיעונים למה מועמד מסוים הוא טוב או לא טוב, חייב לתת גם טיעון של הצד השני. ז"א, אם אתם מציינים שביבי טוב כי הוא הציל את הכלכלה לדעתכם, אתם חייבים להזכיר גם השפעה שלילית שלו כרה"מ, וההיפך. זה יהפוך כל דיון שיהיה לבאמת מעניין ולא סתם חירבון של ססמאות לעוסות.
"נחשבת כוכבת" – במה?
לא התכוונתי לזה במובן הפרקטי, אלא במובן הפופולרי. ציפי לבני מוצגת בתור אשת-פלא כלשהי. אני מניח שלא היו לה כשלונות בולטים, אבל בעיקר כי לא היו לה הרבה הזדמנויות כמו לשניים האחרים. אני לא אומר שהתדמית הזאת מוצדקת או לא, אבל התדמית של שני האחרים ככושלים מאוד מוצדקת בעיני. אם הם היו כ"כ טובים, הם היו נבחרים שוב, או לכל הפחות לא מוקאים ע"י המערכת אחרי כשלונם (שניהם עזבו את הפוליטיקה וחזרו אחרי שנים, כדי שישכחו כמה הם גרועים).
מתי ביבי עזב את הפולטיקה? (לא שאני חושב שזה יתרון גדול…)
צודק,
http://he.wikipedia.org/wiki/בנימין_נתניהו#.D7.94.D7.A4.D7.A8.D7.99.D7.A9.D7.94_.D7.9E.D7.94.D7.A4.D7.95.D7.9C.D7.99.D7.98.D7.99.D7.A7.D7.94_.D7.95.D7.94.D7.97.D7.96.D7.A8.D7.94
אבל הוא ניסה לחזור בהזדמנות הראשונה וכנראה שלכן לא זכרתי.
הנה, לפי מה שכתוב שם, הוא למעשה עזב לשנתיים-שלוש (1999-2002). זה איפשר לו למצב עצמו מחדש כ"שר האוצר לשעבר" ולא כ"ראש הממשלה הכושל לשעבר".
אני יוצא מנקודת הנחה שאין שום הבדל בין הליכוד\עבודה\קדימה מבחינה פוליטית-כלכלית.
בתכל'ס, כל החברים שבקדימה הם גלגולים של ח"כים שהיו בעבודה\ליכוד. ממשלת העבודה בראשות ברק, המזוהה עם השמאל הכלכלי, התחילה עם תהליך הפרטת המשק שאותו המשיכה ממשלת שרון עם ביבי כראש האוצר, וסיימה בקול תרועה ממשלת אולמרט. מבחינה מדינית, אני לא חושב שהמצב היום "בשל" לשלום, כי אין מי שידבר עם החמאס מהצד שלנו, ולפת"ח אין מספיק כוח פוליטי בשביל לחתום על הסכם שלום המקובל על כל הפלסטינים (לא שאני בטוח שהם מעוניינים בכך). לכן, אני לא רואה טעם (בניגוד לעבר) בלהצביע לאחת המפלגות הגדולות.
האמת, מבחינת חקיקת חוקים אזרחיים, אני רואה יתרון קטן לליכוד, תודות לח"כים המוצלחים גלעד ארדן וגדעון סער, אשר התמידו בחקיקת חוקים לטובת האזרחים (המפורסם בהם הוא חוק איסור העישון במקומות ציבוריים, אך אין להתעלם מהחוקיים הסביבתיים שאותם הם מקפידים לקדם, או חוקים הנוגעים לתחבורה ציבורית).
לאור הסיבות הנ"ל, ומכיוון שאני לא מאמין שהמפלגות הקטנות יוכלו לשנות מבחינה מדינית, אני אצביע למפלגה בעלת מצע חברתי-כלכלי הדומה לשלי, והמפלגה הכי קרובה לכך היא מר"צ.
כן, אני מודע לכך שאין כזה דבר "ראש האוצר".
אהבתי את התגובה של ארדן. אני, אישית, כנראה אצביע ל-Sozialdemokratische Partei Deutschlands, עם כל החיבה שלי למרקל.