1. קראתי בויינט ובנענע שעמיר פרץ מתעתד להתמודד על ראשות מפלגת העבודה. עמיר פרץ, האיש שטיפח במצביעים תקוות חברתיות ואז הלך להיות שר בטחון מחורבן? חבר מפלגת העבודה שיצביע עבורו זה כמו אזרח ישראלי שמצביע לביבי. אה, רגע…

2. אני לא מסכים עם חנן כהן שאומר ש"החלשים, כאשר הם לא שותקים, הם לא נחמדים", ולכן צריך לתמוך בהם אף על פי שהם "לא נחמדים" ואפילו אלימים. אז נכון, אין חוק שדורש מכולם להיות נחמדים (למרות שבהחלט יש חוק שאוסר עליהם להיות אלימים), אבל אני לא חושב שיש תירוץ להתנהגות כזאת. אני לא מדבר על "ההמונים". אני מדבר על אישים בולטים, מנהיגי קהילות, מובילי דעת קהל… אני בהחלט מצפה מהם להיות "נחמדים". לא צריכים להיות לבביים וחייכניים, אבל גם לא מתלהמים ורותחים וצעקניים. אפשר לשדר נחישות ואמינות גם בלי זה (ראו ברק אובמה). להגיד שצריך להצביע למפלגה למרות שחברי הכנסת שלה "לא נחמדים" זה לתת לגיטימציה להתנהגות שלילית אצל המנהיגים שלנו. לא שאני חושב שחד"ש כ"כ גרועים  – יותר מפריע לי, כמו שכבר ציינתי, שיחסי הציבור שלהם מדברים יותר על הפלסטינים מאשר על אזרחי ישראל, באשר הם ערבים או יהודים – אני מדבר באופן כללי.

אם כבר, להיפך. הייתי עלול להצביע למפלגה שקצת יותר רחוקה מהדעות שלי, אם הייתי משוכנע שהח"כים שלה חולקים איתי ערכים אנושיים בסיסיים*, כמו נימוס, אהבת-אדם, אכפתיות, רהיטות, כבוד הדדי, יושר, וכו'. אז נכון שזו קצת רמאות, כי כמו שהמפה הפוליטית נראית בישראל, אנשים כאלה יימצאו בד"כ בשמאל, אבל עדיין.

ובלי קשר, לאנשים שמצבם קשה, המדינה צריכה לעזור בלי קשר לאם הם אלימים או לא נחמדים, ואנשים אלימים צריכים להיות מורחקים מהחברה בלי קשר לאם הם צריכים עזרה או לא. אם העברה תגרום להם להפסיק להיות אלימים, מה טוב. אם לא, שישארו רחוקים ממני. אלימות זה לא סביל, לא קביל, לא מגניב, לא גברי, ולא יעיל. זה פתטי, בהמי ומסוכן.

* כשאני מדבר על ערכים אנושיים בסיסיים אני לא מתכוון לנקודות כמו ההצהרה לכל באי-עולם בדבר זכויות אדם של האו"ם, אני מתכוון להתנהלות כללית של אדם, הדברים שחשובים לו ברמה האישית והבין-אישית הקרובה, ולא לנושאים מדיניים, פוליטיים, כלכליים וכו'. זה כמו שאני יכול להתחבר מצוין עם אנשים בעלי דעות פוליטיות שונות משלי, אבל אני לא אסבול להסתובב עם מישהו בעל דעות פוליטיות דומות לשלי אבל עם יחסי אנוש של פיראט.