אני בנאדם די אמפתי.

אכפת לי מאיך שאנשים אחרים מרגישים, ואני מאוד נזהר לא לפגוע, ואם פגעתי במישהו המצפון שלי יכול לייסר אותי די הרבה זמן. גם אם זה לא אני שפגעתי, ופשוט לא עזרתי. (לא אם זה סתם שטות, כן? אני לא פסיכי. אני מדבר על דברים רציניים)

אני מאוד מתחבר לאיך שאנשים אחרים מרגישים. אם מישהו כועס, אני בד"כ יכול לראות את המצב דרך עיניו, להבין למה הוא כועס, לדעת איך לדבר איתו. אותו הדבר אם מישהו לחוץ, או עצוב, וכמובן שמח. זה הכי קל. כי זה המצב הכי טבעי, שמחה.

דבר אחד אני לא מבין: דיכאון. לא קיים בלקסיקון שלי. יש לך בעיה עם משהו? אני אתן לך עצה, אני אנסה לעזור, אני אקשיב למה שיש לך להגיד על מה שביאס אותך. אבל דיכאון, כזה שהוא חסר סיבה וחסר פתרון, הוא כמו קסם (שחור) מבחינתי. לא מבין את זה, לא יודע מה לעשות עם זה.

יותר מזה – הוא מעצבן אותי. אני לא מדבר על המצב הקליני של דיכאון, אני מדבר על הדיכאון הזה שסתם עובר על אנשים מדי פעם, כן? קטונתי מלדון בדיכאון קליני. הדיכאון הרגעי הזה מעצבן אותי בדיוק כי הוא חסר סיבה וחסר פתרון. הוא מעצבן אותי כי אין דבר כזה, חסר סיבה. אין דבר כזה ולעולם לא תשכנעו אותי בזה. יש דברים לא מוצדקים, לא מוסריים, בלתי צפויים, אבל אין דברים חסרי סיבה. אם קשה לי להרדם, זה לא סתם. יש משהו שיושב לי על הראש, אפילו אם אני לא מודע לזה, ואם אני אפתור אותו, או אפילו סתם אחשוב עליו ועל איך להתמודד איתו, אני אצליח להרדם. להכל יש סיבה.

ולא משנה כמה אמפתי אני מנסה להיות, אני לא יכול שלא לכעוס קצת (או הרבה, תלוי בהתנהגות שלהם) על אנשים שבדיכאון. זה נראה לי חוסר אחריות. כשמשהו מטריד אותך – תמצא מה זה! תטפל בזה! אה, אין לזה סיבה? לא יכול להיות! לא מאמין לך. אולי אני מאוד אוהב אותך, אבל זה לא אומר שאני לא יכול לחשוב שאתה טועה.

אולי זה רק כי אני מעולם לא הייתי בדיכאון שאין לו סיבה ואין לו פתרון. אולי. אבל אם זה מה שצריך כדי להבין את זה, לכו תזדיינו, אני לא אבין אתכם לעולם.

זה לא שלא היו לי מצבים קשים וחסרי פתרון בחיים – ההיפך. לפני 7 שנים, כשאמא שלי נפטרה, הייתי מאוד עצוב (בלשון המעטה), ומטבע הדברים, אין לזה פתרון. אבל היתה לזה סיבה. והחיים נמשכו. ככה זה.

בקיצור, דיכאון זה חרא מעופף.

וכמו חרא מעופף, אני לא חושב שהוא באמת קיים. והאמת היא, שכשאני מרגיש מבואס, יום מגעיל, אני פשוט מתעלם. זה עובר לבד, אם מתייחסים לזה כמו משהו גדול, זה נהיה עניין גדול.

זה כוּלה רגשות. זה הכל.