בשבועות האחרונים אני נחשף ליותר ויותר מקרים של שימוש בסיומת "-וס" בעברית, כמו: חתיכוס, נהגוס, והיום גם חברימוס יקרימוס אצל "באה לבקר" שבדרך כלל כותבת ברמה גבוהה.
זה מעצבן אותי. מאוד. זה אחד הדברים הכי מאולצים ופלצניים ששמעתי (/קראתי) מזה זמן רב. זה מעצבן אפילו יותר מלהגיד מכנס, משקף ותחתון במקום מכנסיים, משקפיים ותחתונים.
אני לא מתנגד למילים חדשות ובדיחות מילוליות (רוב החברים שלי היו מתים שאני אתנגד קצת יותר…), אבל יש דברים שהם פשוט מגעילים. זה אחד מהם.
גבר כמעט אף פעם לא ישים לב למכנסיים שבחורה לובשת. למעשה, הוא בכלל לא ישים לב שהיא לובשת מכנסיים – הוא יבחין בזה על דרך השלילה, כי אם היא לא היתה לובשת מכנסיים, הוא בטוח היה שם לב.
פוסט ראשון בבלוג, אסור לו שיהיה בעל נושא מסוים. גם אסור לו שיהיה כתוב במבנה מסוים, או סגנון מסוים, כי אז זה בעצם מגדיר את כל עתידו של הבלוג. אולי לרוב הבלוגרים זה מתאים, אבל בתור מי שהמחשבות שלו מפוזרות לכל הכיוונים (וכנראה גם הבלוג שלו יהיה כזה), אני לא רוצה להכניס את עצמי לתבנית.
אז במילים ברורות (בערך), במה יעסוק הבלוג? קודם כל, במחשבות שלי על אנשים, על החיים, וכו'. אתם יודעים, המחלה של כל הבלוגים. חוץ מזה, על מחשבים, שהם תחום העיסוק המקצועי שלי, והתחביב העיקרי שלי. על שפות, כתיבה, וכל זה, כי זה מאוד מעניין אותי. אני חושב שתקשורת זה הבסיס לכל החברה האנושית, והחוסר שלה הוא הבסיס לרוב הוויכוחים והמלחמות. גם הומור ומשחקי מילים בטח יככבו. קצת כימיה, כי בכל זאת, אני לומד גם את זה באוניברסיטה. אמממ. וכל מני דברים, נו, באמאשכ'ם, עזבו אותי עכשיו.