המחשב שלי היה מנותק מהחשמל (ומכל השאר החוטים למעלה) מעל שבוע. אני חושב שזו הפעם הראשונה מזה מעל עשור שדבר כזה קורה.
לכבוד יום הזיכרון #2
נכתב ב-7 במאי 2008, 0:24 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי
0
בשנה שעברה פרסמתי פוסט שזו כותרתו. אתם יותר ממוזמנים לקרוא.
בעקבותיו גם ביקרתי שוב בעמודים לזכרו של עידו רזון ז"ל. הוא עדיין מופיע אצלי ברשימת אנשי הקשר במירנדה בתור "IdoR ז"ל". לא אמחק אותו לעולם. מעולם לא היינו חברים קרובים אבל היו לי לא מעט רגעים ב-8 השנים שעברו מאז שחשבתי ש"אני צריך לספר את זה לעידו". כל הטכנולוגיה שמקיפה אותנו בעולם, עידו היה חוגג עליה. והיא היתה חוגגת איתו. חבל שהוא איננו, מהסיבה הזאת ומעוד אינספור אחרות…
לזכרם.
עדכונים על פוסטים ישנים – פסטה וטלפון
נכתב ב-28 באפריל 2008, 13:07 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי
1
- ספגטים הפסיקו להכין את המנה שסיפרתי עליה פה. במילה אחת: אכזבה. עדכון: הם ממש נחמדים ושולחים לי את המתכון! פניתי אליהם דרך האתר שלהם, וקיבלתי תשובה שישלחו לי את המתכון בהמשך היום. כ"כ מגניב!
- כנראה באמת אפשר לצאת מרשימת המוטרדים, כיום בקושי מתקשרים אלי. שמתי לב לזה כשאתמול התקשרו אלי ולא זכרתי בכלל את הפעם האחרונה שזה קרה. כהרגלי (מאז הפוסט ההוא), סירבתי לענות על השאלות. חבל שהם נוקטים בשיטת הטרדת הנחמדים, אם זה לא היה גורם לי לקבל מהם שיחה כל יום הייתי שמח לענות מדי פעם.
הצ'אט של פייסבוק
נכתב ב-24 באפריל 2008, 16:52 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי
3
פיצ'ר כ"כ מיותר ומעיק. אולי אם היו מיישמים אותו באופן יותר אלגנטי… אבל באמת, חסרים אמצעי תקשורת?? צ'אט…
בכל אופן, זו לא הסיבה לפוסט. רציתי לחלוק עמכם שם גאוני לפיצ'ר הלא-גאוני הזה: Facenger (פייסנג'ר).
שמעתי את זה מתומר. הוא אומר ש"כולם קוראים לזה ככה" אבל אני לא שמעתי את זה משום מקור אחר בינתיים, אז הקרדיט אליו.
אז אני אומר: וואלה, צודק. אין לי בעיה שהוא יתפשט שם, ושימכרו שם פיתות. כולם מרוצים!
שאלה פילוסופית
נכתב ב-5 באפריל 2008, 3:05 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי
4
אם אדם יוצא עם מישהי שאין לה פייסבוק, כך שהוא לא יכול לסמן אותה כבת-זוגו שם, האם הם באמת יוצאים?
תגובות טיפשיות ב-ynet
נכתב ב-3 באפריל 2008, 16:34 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי
6
כן, אני יודע שהכותרת מפתיעה.
דרך עמרי הגעתי לכתבה הזו ב-ynet על פסיקה של בימ"ש לעניינית מקומיים בירושלים שמאשרת למכור חמץ בפסח בחנות סגורה (למיטב הבנתי).
יש כל מני תגובות שם, כרגיל, אבל 2 סוגים מטרידים אותי:
1. "אם זה לא מקום ציבורי, אז מותר לעשן שם" – היתממות מטומטמת ומעצבנת. החוק נגד עישון נועד לדאוג לכך שכל אדם לא מעשן יוכל להכנס לכל עסק ולא להיות חשוף לעישון, כי זו זכותו של אדם לא להיות חשוף לסכנה הבריאותית ולמטרד הסביבתי הזה, בלי שהוא יהיה מוגבל בבחירת מקום הבילוי שלו. לעומת זאת, החוק לא יכול להכריח את כל העסקים להיות כשרים, כי זו פגיעה גדולה מדי בחופש העיסוק (אלא אם אתם רוצים להגדיר ש-20% מכל עסק יהיה לא-כשר..? וגם זה בלתי אפשרי. וגם לא משקף את האחוזים באוכלוסיה לדעתי), כי בעוד שכל דבר אפשר לעשות בלי סיגריות (כן, אפילו להראות מגניב בפאב – אם אתה צריך סיגריה בשביל להראות מגניב, אתה כנראה לא מגניב), לא כל דבר אפשר לעשות עם כשרות (נניח, שרימפס). חוץ מזה שסיגריה היא בעיה בריאותית למי שנחשף אליה פסיבית, וחוסר-כשרות היא לא (למרות מה שכל מני רבנים מנסים לדחוף לנו למוח פעם בכמה זמן). בקיצור, זה עניין שונה לגמרי. אז לא להיות פוצים. תירגעו, תדליקו איזה סיגריה… בבית!
2. "אם אנחנו מאבדים את הצביון היהודי אין לנו זכות למדינת/ארץ ישראל" – אפילו יותר מטומטם, האמינו או לא. נתחיל מזה שיהודי זה לא רק דת, זה גם שיוך אתני ותרבותי. אני יהודי לחלוטין אע"פ שאני בכלל לא דתי. יותר מזה, אני ישראלי, וזה משהו שאחרי 60-שנות אי אפשר לקחת ממני ומאיתנו. נולדתי פה, גדלתי פה, אני מדבר את השפה של המקום, וההתנהגות שלי ייחודית לפה – זאת תרבות. וזאת אחיזה בארץ. אז נכון, אולי הסבים והסבתות שלי היגרו (שלא לומר, עלו) הנה מסיבות אחרות, אבל אני, והוריי לפני, נולדנו כאן, וזה ביתנו גם אם נאכל חזיר ולא נאמין באלוהים, ואתם יודעים מה, אפילו אם נתנצר. כי גם אז, עדיין נהיה 100% ישראלים. מה גם, שהסבים והסבתות שלי שהיגרו הנה לא היו דתיים במיוחד. ישראל נבחרה לא בגלל איזה משהו מיסטי בקשר לאדמה שלה או למיקום שלה, אלא בגלל ההסטוריה של העם היהודי איתה – לא של הדת. בקיצור, גם זה בולשיט.
(פוסט ראשון עם Windows Live Writer, ואחרי שהבלוג שודרג ל-WordPress 2.5. רואים הבדל?)
שאלה מעניינת (אולי)
נכתב ב-30 במרץ 2008, 19:45 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי
1
האם קיים שיר שהבית הראשון שלו נכתב בתקופת בית ראשון, והבית השני שלו נכתב בתקופת בית שני?
או באנגלית, Eee. שקלתי לקנות כזה. הוא מאוד מפתה. לא בישראל, להביא מחו"ל את גרסת ה-8GB איכשהו. אבל מה, עוד כמה חודשים אמורה לצאת גרסה עם מסך הרבה יותר גדול (אבל עדיין באותו גודל פיזי של המחשב), אז החלטתי לחכות. במקרה הכי גרוע, אם הדגם החדש יהיה מעפן, אני עדיין אוכל לקנות את הישן ביותר זול.
חשבתי לקנות אותו לא בשביל לעבוד עליו הרבה, אלא בתור HTPC ומחשב לאוטו, ומדי פעם להקליד באוני' אם אני צריך. הוא שוקל פחות מקילו, ואין לו חלקים נעים. כל מה שצריך בנייד. אין לי בעיה עם מקלדת קטנה, אני יודע להקליד מצוין ביד אחת (למעשה, ככה אני מקליד). הכי חשוב: הוא זול להפליא, כולל כל האקססוריז שאני ארצה ומשלוח מבוטח ורשום מארה"ב לא הייתי מגיע ל-3000 ש"ח.
אבל אני אחכה. אלא אם למישהו מקוראיי יש הצעות מעניינות אחרות, שאני אשמח לשמוע.
אני יודע שזה קצת אולד ניוז, אבל מעצבן אותי שמתייחסים לתספורת של נינט כאל "קרחת". קרחת זה חוסר שיער. ז"א, לגמרי. לנינט יש תספורת קצוצה, כמו שיש לי אחרי שאני מסתפר, ועלי אף אחד לא יגיד שיש לי קרחת. אז למה? כי היא אישה?
בריטני, לעומת זאת, עשתה ממש קרחת. רואים את ההבדל? אצלה יש קצת זיפים אולי, אבל בסה"כ אין שיער. אצל נינט יש ממש שערות, לא קרקפת חשופה.
אז די!