בפרק האחרון של "אודי" יש רפרנס משעשע ל"היפופוטם". זה מגניב.

עוד בבלוג של אריאל וייסמן. כולל לינק לגרסת האודיו של המערכון, שבאספקטים מסוימים היא טובה יותר.

ואגב, קטע שאתם חייבים לראות: http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=1535387

ל-IE בלבד. ליחצו כפתור ימני על הקישור שכאן למטה, והוסיפו אותו למועדפים (מומלץ להוסיף אותו לסרגל, ולא סתם לרשימת המועדפים). הוא יזהיר אתכם שזה לא בטוח, זה בסדר. כשאתם כותבים הודעה, ליחצו על הקישור.

שינוי כיוון

לשועל – יש סקריפטים של Greasemonkey. ראיתי את זה, לא יודע אם הוא טוב.

הקוד, לימים קשים:

 javascript:void(document.frames[0].document.frames[1].document.getElementById("hc_compose").innerHTML="<p  dir='rtl'>"+document.frames[0].document.frames[1].document.getElementById("hc_compose").innerHTML+"</p>");

ובגרסה הטמ"לית, אם רוצים לשים כלינק:

javascript:void(document.frames[0].document.frames[1].document.getElementById("hc_compose").innerHTML="<p dir='rtl'>"+document.frames[0].document.frames[1].document.getElementById("hc_compose").innerHTML+"</p>");

בזכות פוסט אקראי בבלוג של עידו קינן, נתקלתי בתופעה האינטרנטית המכונה lolcats, ובאופן כללי lol+כל מני חיות (במיוחד ראוי לציין lol+walruses=lolruses). תמונות של חיות, עם טקסט משעשע. עידו מציע את התרגום "חתולולזים", אני לא מבין למה לא "חתולולים". הכרתי חלק מהתמונות האלה קודם, אבל לא ידעתי שיש שם לתופעה ותרבות שלמה מאחוריה.

מה שהגניב אותי מאוד זה שיש להם משהו שנקרא Caturday – שבימי שבת מפרסמים בפורומים תמונות של חתולים. ז"א, יותר מביום רגיל. המילה Caturday היא גאונית!

אתר מומלץ לעיון בחתולולים וחיות אחרות הוא "I CAN HAS CHEEZBURGER?" , ולמשקיעים, הנה הפוסט הראשון, תתחילו ממנו.

בזמן כתיבת פוסט זה התברר לי שמישהו טרח והמציא שפת תכנות מבוססת על הסגנון המילולי הזה. לאנשים ממש אין חיים…

כיפאק היי = Key Fuck, Hey

אם בארה"ב תהיה בעיית לאמות קשה, אולי הם יחוקקו חוק בנושא, שייקרא Llama Law. ואני שואל: למה לא?

ביקרתי הערב במשרד כלשהו, שבו יושב חבר שלי שהוא מאוד מאוד מסודר ולחוץ. אנשים קוראים לו "הדיקטטור". אז כדי לעזור לו לסדר, לקחתי סכין וסידרתי את המקלדת שלו:

(לחצו להגדלה)

שלט איסור עישון ב"עגבניה" בדיזינגוף סנטר:

(צילם ודיווח: איתן. תודה!)

מי מאיתנו שמתרגם תוכנות (בעיקר חופשיות, אבל אני מניח שגם קנייניות) נתקל בוודאי בבעיית ווידוא השלמוּת – יוצאת גרסה חדשה של התוכנה, והגיע הזמן לעדכן את התרגום. מה עושים?

אז אם זאת תוכנה שמשתמש ב-gettext, אז יש תוכנות כמו poEdit שעושות את העבודה בשבילך, אבל לצערינו, הרבה מאוד תוכנות, בעיקר webיות, משתמשות בפורמטים משל עצמן בשביל קבצי תרגום, בין אם קבצי טקסט בתבנית כלשהי, או קבצים של סקריפט בשפה שהתוכנה כתובה (JavaScript, PHP, Perl וכו') שמכניסים את ערכי השפה כקבועים. אז מה עושים?

אני נתקלתי בבעיה הזו ב-TinyMCE, שהיא רכיב פופולרי לעריכה עשירה בווב (שאגב, גם וורדפרס משתמשת בו), שכתוב ב-JavaScript ולכן גם קבצי השפה שלו הם קבצי JS. הפתרון: לכתוב תוכנה!

אז כתבתי סקריפט, שקראתי לו TinyMCE Translation Checker (או TMTC בקיצור), שעובר על קבצי התרגום ובודק, בגדול, שני דברים:

1. מבנה – שהקובץ בנוי נכון מבחינת שפת התכנות, שאין איזה פסיק שלא צריך או משהו. הבדיקה הזו לא מושלמת – היא באה רק לתפוס טעויות נפוצות.
2. שכל מונחי התרגום המצאים שם, ורק הם – הסקריפט משווה מול שפת המקור (אנגלית), כדי לבדוק אם תרגמת את כל הערכים שקיימים, שם, וכ"בונוס" בודק גם שאין ערכים מיותרים שתורגמו (למשל, מונח שהיה בשימוש בגרסה הקודמת ובוטל).

למה זה מעניין אתכם? אני מניח שאף אחד לא ירצה לתרגם את TinyMCE שוב לעברית, ומתרגמים לשפות אחרות לא ימצאו את הטקסט העברי פה בבלוג שלי. מה שכן יכול להיות מעניין, זה התאמה של הסקריפט שלי למערכות אחרות.

מכיוון שכמעט כל הבדיקות נעשות בעזרת Regular Expressions למציאת המחרוזות המתאימות, אני חושב שבלא-יותר-מדי עבודה אפשר להתאים את הסקריפט לבדיקה של קבצי שפה של הרבה תוכנות אחרות. אני אפילו אשים כאן לינק לדף של מיקרוסופט של RegEx ב-VBScript, שיהיה לכם קל. אני רק מבקש שתספרו לי מה עשיתם, ואם זה עזר לכם. בהצלחה!

"לא מפריע לי ריח של אקונומיקה, אני פולניה"

(נועיה וולק)

חופש freedom, לא חופש vacation. אגב, זה מצחיק, כי באנגלית יש להם בעיה עם "חופשי", כי זה free, שיכול להיות גם "חינם", ואז הם תמיד צריכים להגיד free as in speech, שזה חופשי, או free as in beer, שזה חינם. לפחות בתחום התוכנה החופשית, אלו הדוגמאות שנהוג לתת.

בכל מקרה, הידיעה הזו שימחה אותי מאוד. כל מערכות ה"הגנה" האלה כ"כ מיותרות, כ"כ טיפשיות, וכ"כ יקרות!! הרי הצרכנים (שאינם עבריינים) מתחלקים לשלוש קבוצות:

1. אלו שלא "מבינים" בתחום, ואז נדפקים כשהם רוצים לעשות משהו שהוא זכותם (כמו להקליט דיוידי לקלטת או משהו כזה, לשימוש אישי, או להעביר למחשב או לנגן נייד לצפיה נוחה).
2. אלו שכן מתמצאים, ואז מוצאים פריצה בקלות, ועושים מה שבא להם. בארה"ב זו עבירה על החוק, עד כמה שאני מבין (DMCA, אבל אני אינני עו"ד), אבל בארץ זה חוקי, למיטב ידיעתי והבנתי, כל עוד אתה שומר על חוקי זכויות היוצרים (עותק רק לשימוש אישי ולא להפצה).
3. אלו שלא מתמצאים, אבל מכירים מישהו שכן מתמצא, שסידר להם מה שהם רוצים וצריכים.

כל החרא הזה מכונה DRM, או Digital Restrictions Management. יש מי שיתעקש לקרוא לזה Digital Rights Management, העמידו אותו בנימוס על טעותו – כל מה שזה עושה זה מגביל אותך, בלי קשר לזכויות שלך על התוכן שרכשת, או לזכויות של בעל התוכן (שמוקנות לו על פי חוק).

לדעתי, כל חברות המדיה שמשקיעות באמצעים נגד העתקה, צפיה וכו', מבזבזות המון משאבים לריק, וחבל, כי בסוף כולם מפסידים מזה – פחות רווחים להן, ומחיר יותר גבוה לנו. וכמובן, פחות הנאה לגיטימית לנו, הצרכנים. אבל כמו תמיד, חברות גדולות ומסואבות מתקשות להבין מתי השוק כבר קבע את המסלול שבו הוא ילך, ומתעקשות לקבוע אותו בעצמן, גם כשכבר אין סיכוי.

הרי עוד כמה שנים, כל אחד בעולם יוכל להוריד פרקים חדשים של סדרות חדשות תמורת תשלום/פרסומות, ולראות אותם בבית שלו, מתי שבא לו, וכמה פעמים שהוא ירצה. זה לא יתחיל ככה, אבל זה מה שיהיה בסוף. חבל שהמחשבה הניהולית הלקויה של "להוציא מהם את המיץ כמה שיותר" גורמת לזה שהם יתעקשו לנסות דברים שברור שיכשלו.

אם היה להם שכל, הם היו עושים את זה מההתחלה וגובים על זה כסף, במקום לתת לפיראטים, שמפיצים את זה בחינם, להקדים אותם.