אם למישהו בעולם הטלוויזיה בישראל היה שכל, דודו ארז היה מנחה את הגרסה הישראלית של הדיילי שואו. ובאמת גרסה ישראלית, לא תכנית עם אולפן דומה וסטנדאפיסטים שבאים לתת פאנצ'ים בשקל. באמת "כתבים" ודיונים על אקטואליה, ולצחוק על פוליטיקאים שסותרים דברים שהם אמרו לפני הבחירות (זה 70% מההומור הפוליטי בדיילי שואו, וזה לא מפסיק להצחיק, כי פוליטיקאים הם פתטיים).

ו"עד כאן" עם יעקב כהן ממש לא קרובה לזה, עד כמה שראיתי. אני מודה, לא ראיתי מספיק, אבל היה קשה לפספס את התחושה ה"דאחקתית" שכל התוכנית מועברת בה.

This is my first English post. Hurray!

So, if you have a Sony Ericsson G900, you probably want to load it with media. Music is easy, but video is harder. It can't natively play AVI/DiVX, which is most of the media you can find online.

Luckily, you can easily convert almost all media types to its native MP4 with MPlayer. Here are the few steps you need to take to be able to convert videos to the G900's MP4 format:

1. Get MPlayer's Windows binaries here. There are newer builds, but I found that they are still buggy, and this build worked for me. If you find something newer and better – Let me know!
2. After you do that, open the archive to some folder, say, C:\Program Files\MPlayer, and navigate to that folder. Note that the files will reside in a subfolder called "MPlayer-1.0rc2". Get them into the main MPlayer folder (Enter the MPlayer-1.0rc2 folder, Ctrl-A, Ctrl-X, Backspace, Ctrl-V).
3. Open a command prompt (Start=>Run=>Type "cmd"=>OK), and then paste this text in the window that opens:

   echo %0\..\mencoder.exe %1 -v -ofps 25 -of lavf -lavfopts format=mp4 -af lavcresample=44100 -vf expand=:::::4/3,scale=320:240,harddup -oac lavc -ovc lavc -lavcopts aglobal=1:vglobal=1:acodec=libfaac:abitrate=128:vcodec=libx264:vbitrate=384:keyint=25 -o "%~dpn1.mp4" > "C:\Program Files\MPlayer\ToG900.bat"

   Note: If you unpacked MPlayer into a different folder, change the path that's marked in red at the end of the line.

4. Now you have a file called "ToG900" in your MPlayer folder. You can drag and drop video files onto it and their MP4 version will appear in their original location (Note – The conversion takes time! Be patient). You can also choose it when right clicking the video file and choosing Open With. Just browse for it…

Good luck!

(Based upon this that I found here)

זוכרים שפעם (תחילת שנות ה-90 ככה) היתה פרסומת בטלוויזיה למכללת קיי, שראו בה מישהו מחפש "קיי" במחשב, ועולות לו כל מיני אפשרויות, כמו האות ה-11 באלפבית הלטיני, דני קיי, ואז הפירוש של מכללת קיי, עם פרטים שונים ומשונים על המכללה?

אז זה היה בעצם דף פירושונים! הפירסומת הזאת הקדימה את זמנה!

הרבה מילים טובות נכתבו על הסדרה הזאת בכל מני מקומות, שזה לא הומור הסטנד-אפ הניינטיזי שמצפים לו כשחושבים על השם "נאור ציון", ושזה אחד הסיטקומים הישראלים המוצלחים. אני מודה שלא בדקתי בעצמי – אני לא כזה חובב סיטקומים, הם טובים בשבילי רק לצפיה מזדמנת בכל מני שידורים חוזרים בביפ.

בכל אופן, מתוקף היותי בלוגר (!!!!1) שלחו לי מערוץ 10 חולצה של "החברים של נאור". אני חושב שזה ממש מגניב! אז נכון, אני לא אלך איתה לשום מקום, ככל הנראה, מאותה סיבה שאני לא אוהב חולצות עם לוגואים של חברות ספורט או אופנה (כי אני לא שלט פרסומת, וגם, זה מכוער), אבל ממש אהבתי את הרעיון הכללי. אני חושב שאם היו לוקחים את זה צעד קדימה, ומכינים חולצות שהם לא פרסומת בוטה לתכנית כזו או אחרת, ושהן מצחיקות ומגניבות בפני עצמן, אבל גם כן מעלות אסוציאציה למשהו של ערוץ 10, זה היה ממש מגניב. אז אנשים היו יכולים ללכת איתן גם בלי קשר, לא להרגיש כמו פרסומת, ועדיין זה היה תורם לערוץ 10.

אני הייתי מוכן להיות שלט פרסומת אם היה יוצא לי מזה משהו. מכיוון שכסף הוא לא אופציה (אע"פ שאני בהחלט מוכן שישלמו לי בשביל ללכת עם טי שירט עם פרסומת ברחוב), מה שיכול לצאת לי מזה זו חולצה שהיא מגניבה. לא היה לי אכפת ללכת עם חולצה פרסומתית אם היא הייתה חולצה שאני אוהב גם בלי קשר לזה (או אולי, למרות זאת), אם היא הייתה יפה, מצחיקה, שנונה… אתם יודעים.

אני אוהב את ההשקעה הזאת באנשים. לדעתי היא גם מניבה, באופן יחסי, תשואה יותר טובה מפרסום "מסורתי". כמה השקיעו בחולצה ששלחו אלי? לא יודע, אבל בטח לא הרבה, בהשוואה למחיר של הפקת ושידור פרומו. וקיבלו פרסום תמורתה (הפוסט הזה), וזה עוד עם חולצה שאני בכלל לא אוהב! למה זה קרה? כי לחולצות יש כוח מיסטי? לא, כי אתה (או אני, במקרה זה) מרגיש שמשקיעים בך אישית. אודי לוי (היי אודי!) ושאר צוות האינטראקטיב של ערוץ 10 משקיעים, ומקבל בחזרה. הפרסום ה"מסורתי" נהיה כ"כ חונק ומציף שכל דבר שהוא יוצא דופן נהיה בולט מאוד, אפילו אם הוא כביכול "בקטן".

המפרסמים הגדולים במשק צריכים לקחת אצלם שיעור. או קורס.

(למרות שאם הם יעשו את זה ההכנסות של ערוץ 10 מפרסום ירדו, אז אולי זה פחות טוב בשבילם )

(עדיין בהשפעת הבחירות, אני מניח)

1. קראתי בויינט ובנענע שעמיר פרץ מתעתד להתמודד על ראשות מפלגת העבודה. עמיר פרץ, האיש שטיפח במצביעים תקוות חברתיות ואז הלך להיות שר בטחון מחורבן? חבר מפלגת העבודה שיצביע עבורו זה כמו אזרח ישראלי שמצביע לביבי. אה, רגע…

2. אני לא מסכים עם חנן כהן שאומר ש"החלשים, כאשר הם לא שותקים, הם לא נחמדים", ולכן צריך לתמוך בהם אף על פי שהם "לא נחמדים" ואפילו אלימים. אז נכון, אין חוק שדורש מכולם להיות נחמדים (למרות שבהחלט יש חוק שאוסר עליהם להיות אלימים), אבל אני לא חושב שיש תירוץ להתנהגות כזאת. אני לא מדבר על "ההמונים". אני מדבר על אישים בולטים, מנהיגי קהילות, מובילי דעת קהל… אני בהחלט מצפה מהם להיות "נחמדים". לא צריכים להיות לבביים וחייכניים, אבל גם לא מתלהמים ורותחים וצעקניים. אפשר לשדר נחישות ואמינות גם בלי זה (ראו ברק אובמה). להגיד שצריך להצביע למפלגה למרות שחברי הכנסת שלה "לא נחמדים" זה לתת לגיטימציה להתנהגות שלילית אצל המנהיגים שלנו. לא שאני חושב שחד"ש כ"כ גרועים  – יותר מפריע לי, כמו שכבר ציינתי, שיחסי הציבור שלהם מדברים יותר על הפלסטינים מאשר על אזרחי ישראל, באשר הם ערבים או יהודים – אני מדבר באופן כללי.

אם כבר, להיפך. הייתי עלול להצביע למפלגה שקצת יותר רחוקה מהדעות שלי, אם הייתי משוכנע שהח"כים שלה חולקים איתי ערכים אנושיים בסיסיים*, כמו נימוס, אהבת-אדם, אכפתיות, רהיטות, כבוד הדדי, יושר, וכו'. אז נכון שזו קצת רמאות, כי כמו שהמפה הפוליטית נראית בישראל, אנשים כאלה יימצאו בד"כ בשמאל, אבל עדיין.

ובלי קשר, לאנשים שמצבם קשה, המדינה צריכה לעזור בלי קשר לאם הם אלימים או לא נחמדים, ואנשים אלימים צריכים להיות מורחקים מהחברה בלי קשר לאם הם צריכים עזרה או לא. אם העברה תגרום להם להפסיק להיות אלימים, מה טוב. אם לא, שישארו רחוקים ממני. אלימות זה לא סביל, לא קביל, לא מגניב, לא גברי, ולא יעיל. זה פתטי, בהמי ומסוכן.

* כשאני מדבר על ערכים אנושיים בסיסיים אני לא מתכוון לנקודות כמו ההצהרה לכל באי-עולם בדבר זכויות אדם של האו"ם, אני מתכוון להתנהלות כללית של אדם, הדברים שחשובים לו ברמה האישית והבין-אישית הקרובה, ולא לנושאים מדיניים, פוליטיים, כלכליים וכו'. זה כמו שאני יכול להתחבר מצוין עם אנשים בעלי דעות פוליטיות שונות משלי, אבל אני לא אסבול להסתובב עם מישהו בעל דעות פוליטיות דומות לשלי אבל עם יחסי אנוש של פיראט.