כי זה מגניב
נכתב ב-5 ביולי 2008, 0:13 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי
5
לטעמי, הכתבה מסתובבת סביב הנקודה אבל לא נוגעת בה. מדובר שם הרבה על כמה שהפרסומות האלו, שבכלל לא נועדו להיות ממש פרסומות, והופקו בהשקעה אפסית, הצליחו במידה מטורפת. אבל שאלות ה"איך" וה"למה" לא ממש מקבלות שם התייחסות, וחבל. בישראל, כמו בהרבה מדינות בעולם, רוב הפרסומות גורמות לך לרצות להעביר ערוץ במקרה הטוב, או לזרוק את הטלוויזיה מהחלון במקרה הרע (מזל שיש ביטטורנט, הא?). אז אולי שיעור קצר מהצלחתו של טום דיקסון יעזור להם…
בכל אופן, אני חושב שהסיבה שזה מצליח היא כי זה מגניב. פשוט מאוד. אנשים אוהבים לראות דברים מגניבים. וכשאני אומר מגניב אני לא מתכוון ל"מגניב" כמו "היי סקול מיוזיקל" או כמו היומן החדש של רוני סופרסטאר, שאלו דברים שהמשווקים שלהם מנסים לדחוף אותם בתור דברים מגניבים, אלא לדברים שיש להם מגניבוּת מיסודם, כמו למשל, לטחון אייפונים, מגרפות וכדורי גולף. זה ממש מגניב! דברים שנטחנים בבלנדר מטורף זה מגניב, אין מה לעשות.
הבעיה של המפרסמים היא שהם התעוורו להבדל בין מגניב ו"מגניב". ואז הם מפיקים פרסומת כאילו היא מגניבה, ולמרות שהשקיעו כסף ולקחו כוכב וכתבו תסריט וקנו ספוט טוב, זה יוצא מעפן. כי זה לא באמת מגניב. אי אפשר לדחוף לאנשים פרסומות למוח. אם רוצים שפרסומת תצליח באמת, ותגרום למוצר להיות בולט באמת, אנשים צריכים לרצות לראות אותה, לא להצטרך לבהות בה עד שהתכנית תמשיך. זה הסוד. וכוסיות בביקיני כבר לא מספיקות. זה צריך להיות מגניב.
מה דעתכם?
ארגג, גם אתה התחלת להשתמש בקו תחתון ולעבוד עליי שיש פה לינקים?
מסכים איתך, חידדת לי את ההבנה שיש כאן פער תהומי: פרסומת שבמקרה הטוב משאירים כי אין כח להעביר ערוץ, לעומת פרסומת שהצופה מחפש ביוטיוב מיוזמתו (פרסומות בדחיפה לעומת פרסומות במשיכה).
מה שכן, זה לא פשוט.. אמנם מי שהגה את וויל-איט-בלנד הוא גאון, אבל במקרה הוא מוכר מוצר שאפשר לעשות איתו דברים מגניבים סטייל 'בואו נשתמש במוצר לצרכים הזויים ובהגזמה טוטאלית, וכך נוכיח לצופים שלמטרתו הייעודית הוא ממש ממש טוב וגם נצחיק אותם קצת'. אבל לא תמיד זה מתאים; לדוגמה במוצרים משעממים כמו שיחות בינלאומיות, או במקומות שאי אפשר להשתמש בהומור מוגזם כמו בנקים או פנסיה.
בכל מקרה לפני שאתה מספיד את הפרסומות הקלאסיות, יש בהן גם דברים שאפשר ללמוד מהם. תראה את אורנג', עם העיצוב הקבוע והקול של גבי גזית. הפרסומות שלהן משדרות הרבה מאוד אמינות, יציבות וקרבה ללקוחות.
כרגיל אני מוצא את עצמי קורא פוסט שלך, מסכים איתך לגמרי ובכל זאת מנסה לכתוב את הקונטרסט כדי להציג את הצד השני.
אני חושב שאתה צודק במאה אחוז. ויש דרכים מגניבות לפרסם שיחות בינלאומיות, אגב. לתעד ברדיו שיחה שאתה מנהל עם איזה מגה-טרוריסט שחי באיראן, ואתה מקלל את אם אמא שלו?
דווקא זה ספציפית לא כ"כ מגניב אותי, אבל כן, בעקרון, יש דרך מגניבה לפרסם כל דבר. מה, חסרות פרסומות מצחיקות ששלחו לך במייל לכל מני דברים משעממים כמו צ'יפס, ביטוח רכב, ובנקים?
"כוסיות זה לא מגניב"
"דברים בבלנדר זה מגניב"
מה אתה מציע? כוסיות בבלנדר?
Will it blonde?
ולצערי, יותר מדי אנשים עדיין מקריבים מרצון את זמנם ותאי מוחם לשטיפת מוח בסגנון ערוץ 2.
[…] מאותה מחלה שהמפרסמים הגדולים סובלים ממנה: עצלנות. כבר כתבתי על זה קצת. כמו שהמפרסמים הגדולים לא טורחים להשקיע ודוחפים לנו […]