עסקים קטנים נגד החוק למניעת הספאם
נכתב ב-29 ביולי 2008, 10:17 | על-ידי לירון | קטגוריות: כללי
2
לטענתם, זה ערוץ הפרסום היחיד שהם יכולים להרשות לעצמם, ולכן בהעדרה הם ימותו. הרשו לי להגיב לטענה הזאת בצורה המכובדת ביותר הראויה לה: בלה בלה בלה!
כידוע, לפני פריצת האינטרנט המסחרי בתחילת שנות ה-90, לא היו עסקים קטנים וכל המכולות השכונתיות היו בבעלות "תאגיד רשע בינלאומי בע"מ". לחילופין, כל יום היינו מקבלים 20 שיחות מחייגנים אוטומטים ו-40 פקסים שהיו מודיעים לנו על מבצע מטורף אצל "חיים מוצרי חשמל", כי לא יכול להיות שהוא התקיים בלי פרסום ישיר!
אז ראשית, מי שקונה מספאמרים הוא מעפן. אני לא אקנה מספאמר אפילו אם הוא מאוד מפתה. אחפש בגוגל את המתחרים שלו, אם המייל שלו יפתח לי עניין במוצר.
שנית, הם סובלים מאותה מחלה שהמפרסמים הגדולים סובלים ממנה: עצלנות. כבר כתבתי על זה קצת. כמו שהמפרסמים הגדולים לא טורחים להשקיע ודוחפים לנו לעין פרסום מגעיל (ואז מתפלאים כשמעבירים ערוץ בשניה שהפרסומות מתחילות), כך גם המפרסמים הקטנים לא רוצים להשקיע קצת יותר מאמץ חברתי ויצירתי, ורוצים את הדרך הכי קלה, הכי זולה, ועכשיו.
רוצים למשוך לקוחות? אתם יכולים להשקיע ב-SEO ובאתר טוב. להרבה עסקים גדולים יש אתרים מזוויעים שדוחים לקוחות. אפשר לנצח אותם שם בקלות, וזה יהיה ניצחון כפול כי זה גם ינעם ללקוח, שלא כמו ספאם.
אפילו לא צריך ללכת כ"כ רחוק: אתם לא יכולים להתחרות ברשתות הגדולות במחירים? אוקיי, תתחרו בהן בשירות. אני מתקן טלוויזיות ומכשירי חשמל כבר שנים אצל אותו אחד כי הוא ממש נחמד. המחיר שלו סבבה, אני מניח שיש יותר זולים, אבל אני לא מחפש – הוא עושה את עבודתו טוב, מהר, ולא בא לי רק לברוח מהחנות שלו מרגע שאני נכנס. אותו הדבר עם כצל'ה. מקום שנעים לקנות בו, שהמון אנשים באים אליו למרות המחיר הגבוה יותר, בגלל האיכות והשירות שאי אפשר למצוא ב"טיב טעם" או בקצביות בסופרמרקט. ודוגמא הפוכה, אני צריך שיחברו לי איזה חוט ברדיו באוטו. לפני כמה ימים כבר הייתי אצל איזה מתקין רדיו לרכב כדי לתקן את הדיבורית שלי (הוא גם מתקין של סלקום), אבל לא סידרתי שם את העניין הזה. למה? כי הם לא היו נחמדים. המנהל היה עצבני עלי ועל העולם מהשניה שראיתי אותו, וכנראה גם לפני. רק רציתי לעוף משם. אני אקח את העסקים שלי למקום אחר. מי שבוחר לעשות עסקים עם מישהו כזה (בלי סיבה טובה) עושה טעות, בעיני. עוול לעצמו ולשוק כולו, כי הוא לא מעודד שיפור. אבולוציה.
אני מאמין בשוק החופשי, במובן הזה: עסק שלא יכול להתחרות, אין לו זכות קיום. ואני לא מדבר על המחיר, כמו שהבנתם. לפי הגישה הקיצונית ביותר, עסקים קטנים ייכחדו כי הם כמעט תמיד יהיו יקרים יותר, אבל בשוק בריא התחרות היא לא רק על המחיר. גם לשירות, ואפילו לאווירה, יש מחיר. ואנשים מוכנים לשלם אותו. עסק שלא יכול להתחרות (כי השירות שלו מזעזע והיחס שלו ללקוחות מעליב) לא צריך להתקיים. בשוק אידאלי, בהנתן מספיק מתחרים בתחום שלו, עסק "לא נחמד" לא צריך לשרוד.
מחאות כגון זו בעד הספאם מדגישות את הבעיה בשוק החופשי: לפעמים יש תחרות, אבל לא בכיוון הנכון. התחרות צריכה להיות למעלה, לטוב ביותר, ולא למטה, לרע ביותר. לא ניסיון לדחוף ללקוח שלך מסרים תת-הכרתיים שיבוא אליך לעסק, אלא לגרום לו באמת לרצות לבוא אליך לעסק. וזה לא חייב לעלות הרבה, אבל זה כן דורש קצת יותר מחשבה וקצת יותר אכפתיות.
מילים נורא יפות, וזה מעודד אותי ללכת בעיקבותך בגישה.
למרות זאת, לצערי לא יעלמו התופעות השלילות האלה. יש עוד גורמים משפיעים – כמו טרנדיות ופופולריות (iPhone), או תדמית אישית (AXE). הייתי גם אומר שיש בשירות לקוי מן גאווה – ראה מקרה Apple וההשקה המביכה של הטלפון האחרון שלהם.
יותר מזה – ככל שה"חזקים" "ישרדו" ויגדלו להיות מתחרים בינוניים של ה"גדולים הזולים", כך יתפנה מקום בתחתית שרשרת המזון בשביל ה"חלשים". בדיוק כמו באבולוציה, עדיין יש חיידקים.
אני מניח שזה צעד נכון, לבטל את הספאם, או לפחות להפחית את השימוש בו. אבל ספאם אף פעם לא התריד אותי (מאז gmail). אני חש שיש אוכלוסייה שלמה ומשמעותית שכן מבצעת החלטות כלכליות רבות בעקבות הספאם שהם מקבלים, ובעל עסק לא יצירתי עלול לחשוב שהוא מאבד קהל.
ברור שהשוק לעולם לא יהיה "טהור" ואידאלי, אבל כרגע הוא ההפך המוחלט מזה בהרבה תחומים בארץ, והייתי רוצה לראות דחיפה לכיוון הנכון.
הצרכנים הישראלים אולפו לקבל שירות גרוע ולהתמקח רק על המחיר, ולא מתוך הבנה שזה מה שעדיף להם (שזו גישה לגיטימית) אלא מתוך גישה של "זה מה יש", שזה מצב חולה בשוק, שבעצם יש פרמטר שאין עליו תחרות, יש בו מין אוליגופול של גריעוּת.